|
|
|
 |
אירוע |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
עיבוד ובימוי: ארי רמז
תפאורה: ניב מנור
תלבושות: נירית בן-חורין
מוסיקה: רן בגנו
תאורה: יעקב סליב
תנועה: גליה פרדקין
ע. במאי: אנה בניאל
ע. הפקה: לליה שוורצברד
הפקה: גלעד ברנע
יעוץ משפטי: עו"ד מיכאל ספרד |
שחקנים: אייר וולפה , אורית זפרן , זאב שמשוני
קריינות: יואב יפת |
משך הופעה: כ50 דקות
|
|
|
|
מופע תיאטרון משירת דוד אבידן
ב-11 במאי 1995, נסתיימה כהונתו של שגריר האלף הבא בממלכת הכאן ועכשיו. החיפושים בבית השגריר, ברחוב שמשון 11 ת"א, אחר פורטל העברת תשדורות לכוכב אבידנקו, העלו חרס. בספריות הציבוריות ובתכניות הלימודים נותרו מעט מכתביו שסווגו בטעות מצערת כחלק מִ`שירת דור המדינה`.
שלושה שחקנים מתחייבים שלא לקיים ערב שירה, שלא לספר את תולדות חייו ושלא לגלם את דמותו של אבידן. אלה מבטיחים גם שלא לומר מילה שאיננה חלק מכתביו.
בסיום המסע אולי תחוש, שאתה יודע יותר על מילים מאשר ידעת קודמ לכן. מילים יודעות עליך הרבה יותר משאתה יודע, או אי פעם תדע, עליהן.
דוד אבידן
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (6 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 6. המאה השלושים-ביקורת-דוד אבידן-תיאטרון ירון ירושלמי
 | |  | | אתחיל את דברי באיחולי הצלחה ליוזמה הברוכה של הבמאים והעוסקים בתיאטרון ארי רמז,יענקלה יעקובסון ויעל טילמן להקים בעזרתו של איש העסקים מיקי ירושלמי תיאטרון -במה חדשה ליצירה הישראלית,תיאטרון מקורי ואיכותי שיפעל בצורה רצופה.
התיאטרון מעלה כעת במקביל 3הצגות שהוצגו במקומות שונים והורדו מחוסר במה להמשך.
אחת מהשלוש ההצגות הנה "המאה השלושים"שנוצרה וזכתה בציון לשבח על עיבוד ועוד בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר2007
המשורר דוד אבידן איש רב יצירה בתחומי אמנות שונים נפטר ב1995 בחוסר כל וללא הערכה לה היה ראוי.זו הגיע אך לאחר שנים.
ארי רמז עיבד וביים למסכת אחת רצופה שילוב מהשירה והפרוזה של אבידן כאשר השתמש רק במילים מכתביו של אבידן.
אין זו הצגה במובן המקובל של המילה.
אין בה עלילה כל שהיא,אין תוכן מוגדר אלא רצף של מילים מקסימות ונהדרות מהשירה והפרוזה שכתב.
הטקסט נשמע לך כאילו אבסטרקטי אך אם מתעמק אתה בו הרי יש בו משמעות עמוקה.
חלקים מההצגה מתנהלים באיטיות דבר המגביר את המתח נותן לך אפשרות להתעמק ולהבין יותר את משמעות המילים שלפעמים אין קשר ביניהן.
יש בבימוי דברים קטנים חביבים כגון שימוש באור וצל,צלילי משולש מוסיקלי,פנטומימה וכו המוסיפים ענין שלא היה חסר גם כך.
הביצוע היוצא מהכלל של אייר וולפה,אירית זפרן וזאב שמשוני עם קרינות של יואב יפת הן במשחק הן בתנועה והן בשירה יוצרים מופע לא שיגרתי מיוחד ויחודי המקרב אלינו את אבידן שלא כל כך היה מובן לכולם בחייו.
השחקנים שיחקו ברגש,בהבעה חזקה,בפאטוס והתרגשות.היו גם חלקי תנועה ,מוסיקה מצוינת מאת רן בגנו ש היו בה גם צלילים כאילו מהחלל שהתאימו להפליא לשירה
אומר אבידן "מיטב יצירותי הן אלה שלא כתבתי ולא אכתוב לעולם" "אלי אלי יש לי חשבון איתך בראת אותי בצלמך וצלמך לא מספיק טוב" "אני לא חי משירה.השירה חייה ממני" "אנשים כמוני קובעים את הפוטליטיקה של הלשון"."אנחנו קובעים איך ידברו בעתיד".
ההצגה הנמשכת כ 50 דקות בלבד והמורכבת מקטעים ללא כל קשר ביניהם פרט לכך שהכל נכתב ע``י אבידן גורמת לכך שאתה מקבל בסופו של דבר דבר שלם אחד מקסים הממריץ אותך לחזור ולקרוא בביתך משיריו.
אתה יוצא מרותק מהשירה היפה הבימוי והשילוב הנהדרים שעשה הבמאי והמעבד ארי אמז .
ההצגה שוטפת,קולחת,אתה שומע מילים ועוד מילים אתה מקשיב להן הן מהפנטות אותך ואתה מבין את המסר.אמנם שירתו של אבידן לא קלה אך בעיבוד והשילוב שנעשו בצורה יוצאת מהכלל אתה מגלה את גאוניותו של המחבר בשפע המילים ששמעת.
כל עוד מילים אלו היו מפוזרות ביצירותיו הרבות ולא רוכזו קשה היה לקבל את הרושם הנכון מיצירותיו.
אני מסיר את הכובע בפני הבמאי שהצליח לחבר את המילים לאחד אותם לשלמות אחת ולתת להם חיים חדשים.
בתכניה כתוב ששלושת השחקנים התחייבו לא לקיים ערב שירה ולא לספר תולדות חייו של אבידן . הם עמדו בהבטחתם השתמשו במילותיו עם קשר נהדר ביניהן ויוצרים דבר שהוא מעבר לסיפור תולדות חייו או ערב שירה סתם.
כאמור ההצגה זכתה לציון לשבח ונימוקי השופטים אז היו כי "זה קונצרט לשלושה שחקנים ולטקסט".אני מסכים במאת האחוזים עם נימוקים אלו.
שם ההצגה"המאה השלושים"הנו כשם הוצאת הספרים הפרטית של אבידן שדרך אגב היה מועמד לפרס נובל לספרות שלא זכה בו.
לראות או לא לראות:מרתק,מיוחד,חריג בנוף ההצגות,לרוץ.
נכתב על ידי elybikoret , 15/3/2008 01:39
elybikoret@gmail.com
הוסף תגובה | |  | |  |
| elybikoret , tel aviv (15/03/2008) |
| 5. מעולה
| | | | ראינו בפסטיבל עכו והיינו כחולמים. ההצגה עושה כבוד לטקסטים של אבידן, משרתת לעילא ולעילא גם את כוונת המשורר המשוערת וגם את הקהל הנפעם.
הוסף תגובה | | | | |
| יעל , תל אביב (26/11/2007) |
| 4. הצגה נדירה
| אביגיל , תל אביב (20/11/2007) |
| 3. הנאה רצופה
| | | | רק בסיום המופעהבנתי כמה הייתי צמאה לשפה. היה פשוט תענוג לגמוע את העושר המילולי והפואטי של אבידן דרך ההגשה הנהדרת של השחקנים. העריכה של ארירמז את הטקסט הייתה פשוט קולעת. רגעי ההומור והדרמה השתלבו לסאטירה בת 50 דקות שפשוט חלפו ביעף. אני מקווה שההצגה תופיע גם אחרי פסטיבל עכוכדי שעוד אנישם יוכלו להנות ממנה. עשה לי חשק לעוד מאבידן..
הוסף תגובה | | | | |
| נגה , בית הלל (29/09/2007) |
| 2. הצגה יפה מאוד כדאי לראות!! (ללא תוכן)
| 1. שילוב מנצח בין טקסט משובח
| | | | שילוב מנצח בין טקסט משובח וקישורי משחק נפלאים מעניק תיאטרון משובח ביותר.
נראה שהיה צורך בהרבה אומץ או הרבה אהבה בשביל לקחת את שירי דוד אבידן אל בימת התאטרון. שילוב שכזה מצריך הקשבה עמוקה למילים ונסיון אמיתי להבין את המסר שבהם. משילוב שכזה עולה ישר הציפיה להצגה כבדה מאוד אבל להפתעתי ארי רמז יצר חיבור מושלם בין כל המרכיבים והעניק לי חוויה רבת פנים של עומק, צחוק ורצון גדול לחזור ולקרוא משירי אבידן.
המשחק יוצא מן הכלל, המעבר בין הקטעים שוטף וקולח, ומורגש היה החיבור בין השחקנים לטקסטים של אבידן. אייר וולפה בשלושה ביצועים יפים לשירי אבידן ובמשחק יוצא מן הכלל. זאב שמשוני נהדר (בנאום הבחירות ובכל הייתר) וכך גם אורית זפרן.
בקיצור לרוץ ולראות לפני שייגמרו הכרטיסים.
יהיה פספוס ענק אם ההצגה הזו לא תמשיך להופיע גם לאחר פסטיבל עכו.
נ.ב
כל הכבוד למארגני הפסטיבל על הבחירה.
הוסף תגובה | | | | |
| אלעד , תל אביב (29/09/2007) |
|
|
|
|