עיבוד פיזי קומי ללא מילים לספרו הנודע של לואיס קרול "אליס בארץ הפלאות". ארבע דמויות, במה ריקה, תיאטרון פיזי ליצני, סלפסטיק, קצב מהיר ודינמי.
ארבע דמויות אנונימיות מתבקשות לפתע לספר סיפור, ומבלי להתכוון הן מספרות את סיפורה של אליס, הילדה הסקרנית. הדמויות מוצאות את עצמן נופלות למעמקי האדמה בעקבות אליס, שם הן מגלות שאין יותר מציאות ברורה וקבועה. הכל זמני, הכל משתנה כהרף עין, אין זמן ברור ואין חלל ברור.
המציאות המוכרת נעלמת ובמקומה באה מציאות -לא מציאות, הסיפור של אליס שיורדת למעמקי האדמה, הוא סיפור על מקום שבו כל הידע המוצק על העולם נעלם, ובמקומו ישנם רק שאלות, גילוי ספק, אי הבנה ואי זהות.
בעיבוד תיאטרלי זה ללא מילים, ללא תפאורה וללא עזרים, רק במה ריקה ושחקנים, נעשה ניסיון לבדוק גם את מציאות קיומו של התיאטרון, האם באמת התיאטרון קיים שהוא רק סוג של הזיה ?
האם הצבע השחור קיים ? האם הצבע הלבן קיים ? מה זה אתיופי ? מה זה ישראלי? האם הכל הוא פרי דמיון ואשליה ?