|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
זנגה, ילד שנולד מחוץ למסגרת הנישואין, מגורש מהכפר. שנים רבות אח"כ – היום הוא גבר בוגר ומשכיל, מהנדס בהכשרתו, נוהג ברכב 4x4 ומצויד בשאר אביזרים המסמלים את המודרניזציה – הוא שב אל הנופים המאובקים של ימי ילדותו. כל השנים סירבה אמו לגלות מי היה אביו והגבר הצעיר נחוש עכשיו לחשוף את זהות האיש. עם הגעתו קורה משהו בנהר – ילדה קטנה ניצלת בנס מטביעה – והמקומיים הנשלטים ע"י דעות קדומות, מיזוגניות ושוביניזם מפרשים זאת כזעם של אלילת מימי הניזר על שובו של הממזר והטכנולוגיה שהוא מאיים להביא לאזור. בעצה אחת עם המועצה אוסר ראש הכפר על התושבים להיכנס למים ובגזירה הזו קשה לעמוד ביישוב שחייו קשורים בטבורם לנהר...
המסורת חייבת להסכין לקידמה והקידמה חייבת לקחת בחשבון את המסורת – סובלנות, זה שם המשחק וזה מוסר ההשכל הנובע מסירטו הראשון של סליף טראורה, קולנוען מאלי שרכש את השכלתו הקולנועית בוואגדוגו, בירת בורקינה פאסו והמרכז הקולנועי הכי חשוב של יבשת אפריקה. עד היום יצר סרטים קצרים וסירטי תעודה. את עלילת סירטו הארוך הראשון הוא ממקם בכפר על חופי הנהר כדי להפגיש דייגים עם חקלאים עם רועים עם אוּמנים, כדי להציג ממקור ראשון את החברה המקומית על היריבויות והידידויות המתקיימות בה. ברקע נופי הטבע והנופים האנושיים הוא מניח את המוסיקה של באסקו קויאטה והתוצאה היא יצירה עשירה ורב רובדית שעתידה להרחיב את השכלתנו בכל הנוגע לחיים האפריקניים.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|