 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
מופעים |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
מחזה: אבנר בן-עמוס
בימוי: סיני פתר
תפאורה ותלבושות: דניאלה מור
מוזיקה: חביב שחאדה |
| שחקנים: חוה אורטמן, ראודה סלימאן, דניאל ברטוב, רביע חורי |
משך הופעה: שעה ו-15 דקות
|
|
|
|
ההצגה עוסקת במעשי האיבה שהתרחשו בפלסטינה – א"י בין היהודים והערבים במחצית השנייה של חודש אוגוסט 1929, הידועים כ"מאורעות תרפ"ט", ואשר הסתיימו ב-133 הרוגים בצד היהודי, 116 הרוגים בצד הערבי, ומאות של פצועים משני הצדדים. לראשונה מוצגים על במה המאורעות כפי שהם השתקפו דרך עיני שני הצדדים – היהודים והערבים – וכן הבריטים, שניצבו בתווך. ההצגה עושה שימוש אך ורק בעדויות של בני התקופה: עדויות שהושמעו בפני וועדת החקירה הבריטית; עדויות שניתנו לגורמים יהודים; קטעי עיתונים, מכתבים וספרי זיכרונות. כך נוצר פסיפס של קולות אשר מספרים ביחד סיפור של איבה ואלימות הדדיים, אך גם של עזרה והצלה שחצו גבולות לאומיים.
ריבוי הקולות מאפשר יצירה של מעין רשומון – הצגת נקודות מבט שונות על אותו האירוע, ושרטוט של תמונה מורכבת, רב-ממדית. המחזה אינו עוסק בכל מוקדי האלימות, אלא בירושלים בלבד. באופן שכזה ניתן לעקוב בצורה ברורה אחרי התפתחות האירועים, שהתחילו ביום כיפור תרפ"ט (23 ספטמבר 1928) בסכסוך סביב מחיצה שהציבו מתפללים יהודים ליד הכותל המערבי, ואשר נועדה להפריד בין נשים וגברים. בחודשים הבאים גברה המתיחות בין יהודים וערבים, עד אשר כמה תקריות הובילו לפרץ הדמים של הקיץ הבא. מתוך פסיפס הקולות נוצר נרטיב של אירוע מורכב, שצבר תנופה איטית, הגיע לפיצוץ אלים, ושכך. ההצגה כוללת גם עדויות המתייחסות לאירועים שהתרחשו במאי 2021 בעת מבצע "שומר החומות", ומצביעות על הממד האקטואלי-תמיד של מאורעות תרפ"ט.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|