|
|
|
 |
הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
מאת: מרטין מק`דונה
תפעול תאורה: דורי פרנס
בימוי: רועי מליח רשף
מוזיקה: רוני פזהר
תפאורה ותאורה: ניב מנור
תאום אמנותי: דנה פלסר |
| משתתפים: השתתפות שחקני שנה ג` תשס"ט |
הופעה ראשונה: 10 בינואר 2009
משך הופעה: כשעתיים כולל הפסקה
|
|
|
|
קומדיה שחורה ומרושעת, מצחיקה ומרגשת שגיבורה הוא בילי, ילד נכה, יתום ולא אהוב החי באי הנידח, אינשמאן, באירלנד. במאי הוליוודי מפורסם מגיע לאי השכן כדי לצלם סרט קולנוע. בילי, שעיסוקו העיקרי הוא בהייה אינסופית בפָּרות, נחוש בדעתו להגיע לאי השכן ולהבחן לסרט כדי לברוח מחיים של שעמום והתעללות אכזרית של אנשי האי, שלא יודעים לקבל את האחר.
עם דני לשמן ("השמיניה") בתפקיד בילי.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (6 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 6. ההצגה עולה שוב ב5.5
 | |  | | ההצגה עולה לפעמיים נוספות בצוותא בחמישה במאי
לכל מי שפספס
הזדמנות אחרונה!
הוסף תגובה | |  | |  |
| 5. נהדר
| | | | הצגה נהדרת.
מחזה לא מאוד חשוב שזכה לעיבוד נפלא שעולה עליו בכמה רמות. מחיאות כפיים רמות לבמאי הצעיר רועי מליח רשף שהצליח ליצור עולם כל כך ברור אך עם זאת כל כל מורחק ומרתק בייחודיותו. אך בהצגה זו - כל בהמה היא של השחקנים. והם - נהדרים:
ראשית התשואות מתבקשות לכוכב ההצגהף, הלוא הוא בילי קלייבן בביצועו הנהדר של דני לשמן, הבטחה גדולה.
לשמן מצליח לייצר דמות אמנם מוגבלת פיסית, אך יפהפיה ורגישה בצורה מדהימה.המחוייבות שלו לתפקיד ולפרטנרים שלו על הבמה מרשימים ביותר, ויש רק לפנטז על תפקידים עתידיים של הכישרון הצעיר הזה.
עוד ראוי לציון הוא ליאור מיכאלי שמגיים את ג`וני פאטין מייק באנרגיה ומחוייבות מרהיבים. גם התפקידים הקטנים יותר טופלו היטב. הרופא מקשרי בגילומו של ארז מעין עוצב ביד אמן תוך שימוש בהברקה של רופא שבעצמו חולה, ומצליח לזנק תוך שימוש ביכולות פיסיות וקומיות מרשימות מדמות גרוטסקית לדמות נוגעת ללב. יופי של תפקיד. כמוהו גם הסבתא המבוגרת בגילומה של מעיין פייזק מרשימה ביכולתה לגלם דמות מבוגרת ממנה בהרבה, אך עדיין לשמור על אותנטיות רבה. נפלא גם גור פיפשקוביץ שמגלם את ברטלי בחן נעורים משובב נפש. גם שאר השחקנים (ניר אברשי, גילה פטילון, גיל יפרח ומירב שירום) עושים עבודה מצויינת.
התפאורה מרהיבה בעיצובו של ניב מנור, התאורה מוצלחת בעיצובה של דנה פלסר, והמוסיקה הולכת איתך עוד שעות רבות אחרי האירוע, כל הכבוד למוסיקאי רוני פזהר.
בראבו גדול ליורם לוינשטיין ולרועי מליח רשף על האומץ והיכולת, בראבו ליוצרים על ההברקות, ובראבו לשחקנים הצעירים. ניתן רק לשאר שזו לא המילה האחרונה שנשמע מהם.
alontheater@gmail.com
הוסף תגובה | | | | |
| אלון , תל אביב (23/01/2009) |
| 4. בילי רגל עקומה-ביקורת-סטודיו יורם לוינשטיין
| | | | 462בילי רגל עקומה-מקדונה-סטודיו יורם לוינשטיין462
לאחר שפתח את שנת הלימודים החדשה עם ההצגה המעולה"הבימה-הסטודיה הדרמטית מציגה" ממשיך הסטודיו לאומנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין בהצלחותיו עם
ההצגה"בילי רגל עקומה" מאת האירי מרטין מק`דונה.
המחזה הוצג כבר לפני כמה שנים בתיאטרון גשר בשם "כולם רצים להוליווד".
במקור השם של המחזה הוא "הנכה מאינישמאן" . בכל פעם שהוא מוצג
השם המקורי מפחיד את התיאטרון המציג והוא משנה את שמו.אינישמאן אינו אומר דבר
לישראלים ורגל עקומה היא מילה עדינה יותר מנכה.
המחזה תורגם ע"י דורי פרנס בשפה שהיא שפת רחוב לפעמים אך התרגום טוב שוטף ויפה.
ההצגה בוימה על ידי רועי מליח רשף בצורה שיש בה הן מהרגשנות הן מהבידור והן
מההנאה מלאה לצופה.
הוא עיצב את הטיפוסים השונים היטב ובזכות הבימוי המעולה ומשחקם הטוב של כל
המשתתפים מתקבלת הצגה מרשימה מלאת רגש,אהדה וענין שכדאי לראות.
זאת הצגה שיש בה הן צחוק והן דמע.הצגה המרגשת עד עומק הנשמה וגורמת לחוויה יוצאת
מהכלל מלווה בסימפטיה,התחשבות ומעוררת למחשבה.
המחזה בנוי על תאור הווי מסויים בכפר אירי נידח באי ורישום מציאות קיימת
המתארת את עולמנו האכזר ויחסינו אל השונה אל החריג אל ה"לא שלנו" גם כאשר
החריגות אינה תלויה בחריג עצמו.
המחזה מספר על בילי שבקרבת מקום מגוריו מגיע במאי הוליוודי .בילי יתום מהורים
ונכה שואף להשתתף בסרט שיצולם בהוליווד.הוא עסוק בתחילה בהתבוננות בפרות,לאחר
מכן בחלומו לשחק בסרט ההוליוודי ולבסוף בגילוי מי היו הוריו ומה היה יחסם
אליו.הוא רוצה לדעת פרטים על הוריו שמתו ושאומץ בעקבות זאת ע`י שתי מבוגרות
רווקות.
יש שוני בין הדמויות שבמחזה לבין בילי.
כולם סובלים מפגם מסויים אך יש הבדל ביניהם. בעוד שבילי סובל מפגם פיזי כל
האחרים סובלים בעצם מפגם נפשי.
בילי חכם יודע את מגבלותיו ומנסה לברוח ממציאות בה כולם מזלזלים בו וצוחקים עליו .
הוא נכה אך לא מפגר.הוא פיקח,הוא חכם,הוא יודע להסתדר.הוא האינטליגנטי בהשואה
לתושבי האי.
התפקיד של בילי מגולם על ידי דני לשמן מה"שמיניה " המפורסמת שהחליט לקחת פסק
זמן וללמוד משחק.
בהצגה זו תפקידו קשה ביותר.
הוא מעוות פיזית ואהדת הצופים נתונה לו מראש עוד לפני שמתחיל לשחק.
יש בו לא רק יכולת משחק מרשימה אלא גם יכולת גופנית יוצאת מהכלל. יד משותקת
ורגל מעוותת לאורך כל ההצגה מהוה תפקיד קשה מבחינה גופנית דבר הדורש מיומנות
וכח פיזי רב.הוא מעולה.יש לו רגעים שהוא מרגש עד דמעות ויכולת לרתק קהל גם בלי לומר מילה בהבעה בתנועה ובמשחק.
לצידו משחקים עוד סטודנטים מוכשרים ביותר שגורמים להצגה להיות פנינה מקסימה.
נהנתי מאוד ממשחקם של כולם ואציין כמה במיוחד.
גור פיפשקוביץ הקסים אותי כבארטלי במשחקו הפשוט האמיתי הכנה הכאילו משחק את עצמו בעוד כל צעד וכל רגע מחושבים היטב.הוא אוהב ממתקים מיוחדים,הוא חביב, הוא ליצני.
מעיין פייזיק הצטינה בתפקידה כאמא אודוגל.היא היתה אישה מבוגרת בכיסא גלגלים
טובה מאוד ולמרות גילה הכרונולוגי הצעיר הצליחה לגלם דמות של מבוגרת בצורה
אמיתית ואמינה ביושבה כל הזמן על כיסא הגלגלים.
גיל פרח -הלן היתה טובה מאוד הן כאשר התנהגה בצורה פרחחית והן בסצינה המרגשת
בסוף המחזה עם בילי.
ליאור מיכאלי -ג`וני הפטפטן המקומי היודע הכל והמשנה את החדשות שהוא שומע היה
טוב מאוד.
השתתפו גם גליה פטילון,מירב שירום,ניר אברשי וארז מעיין שהיו גם מצויינים .
המוסיקה של רוני פזהר והתפאורה והתלבושות של ניב מנור והתאורה של דנה פלסר השלימו צוות מצויין שתרם להצלחת ההפקה הנהדרת.
לראות או לא לראות:חוויה מרגשת.מומלץ.
נכתב על ידי elybikoret , 17/1/2009 19:15
elybikoret@gmail.com
הוסף תגובה | | | | |
| elybikoret , t a (21/01/2009) |
| 3. הצגה מרגשת, משעשעת ועצובה עד דמעות
| | | | הצגה ברמה. צחקתי ובכיתי ושוב צחקתי ושוב בכיתי.
השחקנים מאוד משכנעים במשחקם. אחת ההצגות הטובות והמרגשות שראיתי.
שילמדו מכם בבימה, בבית לסין ובקאמרי.
הוסף תגובה | | | | |
| לימור גנור , גבעת שמואל (18/01/2009) |
| 2. הצגה פשוט מעולה ואיכותית
| | | | ההצגה הייתה חויה בלתי רגילה. המוסיקה המלווה הייתה פשוט וירטואזית. שחקנים נהדרים. התרבות הישראלית במיטבה!
חובה לראות!
הוסף תגובה | | | | |
| שרה ושיר , מרכז (15/01/2009) |
| 1. תיאטרון
| | | | הצגה יפה, מחזה טוב, משוחק היטב
הצגה אמיתי. תיאטרון כמו שתיאטרון צריך להיות. תודה על ערב מהנה ומרגש
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|