יצירת מחול מקאברית, הנעה על הגבול הדק שבין אמת לבדיה ועוסקת בפולחן ההנצחה הישראלי.
העבודה מתכתבת עם  הביוגרפיה האישית של היוצרת ומשפחתה, מתוך התבוננות פינימית וחיצונית על טכסי השכול הישראלי. ללא מעצורים, ללא טאבו, נחשפים הגיחוך והזיוף שבפולחן המתים שלנו, וגם האמת על מה שהוא משרת אישית ולאומית.

על הבמה נמצאת אשה שהיא קצת חתול, הממיתה ומנציחה את עצמה שוב ושוב בטקסים, מצבות, שירים וריקודים. היא בודקת דרכים שונות לזכור, לנצח את הסוף המוחלט. החיים והמוות שלה זולגים זה אל זה, העצב והממלכתיות נצבעים בקיטש זוהר ומחרמן, עד שהתוכן והצורה מאבדים ממשמעותם.
 
זוכת תחרות גוונים במחול 2013