|
|
|
 |
מופעים |
 |
|
|
|
| |
|
סעודה אחרונה - להקת אנגלה |
|
|
|
|
|
| |
מאת: מרים אנגל
מוזיקה: קולאז`
עיצוב תאורה: גיא גלילי |
| רקדניות: הילה כהן, ספיר זהר, דניאל למנסדורף, דייזי ורסאנו, שיר גוירץ ומרים אנגל |
הופעה ראשונה: 28 בדצמבר 2016
|
|
|
|
סעודה אחרונה היא אירוע בימתי חזק של 360 מעלות העוסק בריטואל השולחן הערוך, חוצה דרך מנהגי דת ודינמיקה משפחתית ומדלג בין קודש לחול. סיטואציה של ארוחה משפחתית הופכת למחול מטורף ולמעבדה חיה להתנהגות ומוסכמות תרבותיות.
כמו בכל ארוחה בחברותא, ההיסטוריה של המסבים לשולחן היא אלמנט דינמי של יחסי כוחות ומערכות יחסים, עריכת השולחן היא ארכיטקטורה ומקצב, השיחה וקרקוש הכלים הן מוזיקה, סיבת ההתכנסות היא סיפור המסגרת ונימוסי השולחן הם גבולות ההיגיון או השיגעון.
סעודה אחרונה, העוסקת בריטואל המוכר, האישי, המשפחתי והקולקטיבי, בוחנת מנהגי אכילה כשהיא תולשת את אחד הטקסים הקדומים ביותר – הסעודה ובוצעת אותו לגורמים. היצירה ממקמת את שולחן הסעודה תחת מיקרוסקופ פרפורמטיבי במשחק של נקודות מבע ומבט, ומערערת את המעגל הסגור של המסובים, את הארכיטקטורה של סידור השולחן ואת האינטימיות שבאכילה.
שפת הגוף בזמן הסעודה היא חיבור בין צורך ומוסר, בין היומיומי והחגיגי, בין אוכל נפש וגרגרנות. בסעודה אחרונה היא נמדדת מחדש תוך העצמה, הפשטה ובחינה מחודשת את הפיזיות של הסועדים והלך רוחם והופכת לאקרובטיקה של גבולות הגוף והחומר.
סעודה אחרונה מבקשת להכפיל את חווית הצפייה במימד שלישי של זירה, המעצימה את הגלוי על הנסתר, חושפת את הקהל במידה שווה כמעט למופיעים, ומהווה אתגר בימתי לכוריאוגרפיה ולרקדנים.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|