שני מופעי מחול בערב אחד:
"אי הנחת של יצורים מכונפים"
"עברית היא שפה סקס-מניאקית", כתבה יונה וולך. שפה עם כללים שיטתיים ונוקשים של זכר ונקבה, ואף שם עצם, שם תואר או נטיית פועל אינם יכולים להתחמק מכך. עבודה זו מבקשת להמיס את ההבחנה המגדרית, לאתגר ולטשטש את גבולות העצמי ואולי אף ליצור מרחב של חופש להגדרה עצמית, מרחב שבו יכול הגוף לנכוח מבלי להיות כפוף לתבנית כזו או אחרת.
העבודה כוללת עירום חלקי. כוריאוגרפיה וביצוע: עדי שילדן וניר וידן, עיצוב תלבושות: הילה שפירא, מוזיקה: תומר דמסקי, עיצוב תאורה: עומר שיזף, ליווי אמנותי: סהר עזימי.
"מתפנטז"
מאת ובביצוע רן בן דרור. העבודה נוצרה בתמיכת החממה - מעבדתרבות למחול בעכו. סולו להגשמה, לרצון, עם אופציה לדואט - "ואני לא יודע איפה הייתי ואיפה אהיה, כמו העץ הוא צמא למים, כמו האדם הוא נשאר צמא, אהבתי וגם שנאתי טעמתי מזה ומזה..."