מיכל אופנהיים היא אמנית קול ומאי זרחי היא כוריאוגרפית, וזה שיתוף הפעולה השני שלהן בצוללן. הפעם הן איגדו אנסמבל נשי של רקדניות וזמרות וביחד הן מבקשות לבדוק את המרחב בין מדיום המחול למדיום המוסיקה, בין חומריות של קול לזו של תנועה. התוצאה היא מקהלה שאינה מוגבלת למדיום השירה אלא נעה באופן נוזלי בין גוף, קול וויברציה, ומבקשת לייצר אובייקט שלישי שאינו מחול ואינו מוסיקה, ובו זמנית הינו גם זה וגם זה.