סגור בנר
אמנים עניין פסטיבלים בידור ילדים קלאסי קולנוע מוזיקה מחול תיאטרון
רכישת כרטיסים אינדקס דרום ירושלים צפון חיפה מרכז תל-אביב
הופעות, פעילויות לילדים, לוח מופעים, סרטים וכרטיסים
מוזיקה
לוח האירועים 2024 מרץ 
א ב ג ד ה ו ש
     
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31
עניין
 
פסטיבל ימי מוזיקה יהודית 2023
 
 
 
תמונות היכן ומתי
יחד כולם


 
יום שני, כ"ד אייר תשפ"ג 15.5.2023 

12:00   פיוטי קוצ'ין בסימן מהולל / טובה קסטיאל (חדר 108) . כניסה חופשית
החלק הראשון של הסדנא יעסוק בהדגמה מתוך ספר הפיוטים "ארשת שפתינו", פיוטים שהושפעו מהגירות שונות לקוצ'ין. החלק השני יתמקד ב-2  פיוטים: " קומו ברינה"  ,ובעיקר בפיוט "מהולל": הכרת הלחן, מדרש פיוט, ולבסוף לימוד הפיוט ושירה בצוותא.
 טובה קשטיאל אהרון  ילידת קוצ'ין, היא פייטנית לומדת פיוטים ממסורות שונות של עם ישראל  בקבוצת ירושלים.  בקצב איטי ומתמשך מלמדת פיוטים של מסורת קוצ'ין בקבוצות שונות בארץ בתמיכת ארגון "קהילות שרות פיוט וניגון", רוב פעילותה מתמקדת בהפקת תוצרים לשימור מורשת הקהילה לדורות הבאים . הם כוללים  כתיבת מאמרים, ספרים, הרצאות הופעות במסגרת אירועים של הקהילה. טובה הפיקה אלבום פיוטים  בסיוע "מועצה אזורית מטה יהודה" לרגל 60 שנות עליית יהודי קוצ'ין ואלבום של שירת נשים בשפת מאליאלם בהפקה עצמית, כמו כן כתבה את הספר "קול השורשים" על הווי העדה  טקסיה ומנהגיה.


14:00 טרנד הפיוט במוסיקה הישראלית/ ד"ר נעמי כהן צנטנר (חדר 108). כניסה חופשית

בשנת 2005 החלה נוכחות גוברת והולכת של פיוטים פאראליטורגיים המתנהגים כשירים פופולריים בתעשיית המוזיקה הישראלית. מדובר היה בשירה דתית מולחנת בסגנונות העכשויים ביותר, אם בעיבודים עדכניים ללחנים מוכרים של פיוטים ממסורות ישראל (בעיקר של עדות המזרח) ואם בלחנים חדשים שהולחנו לפיוטים אלה. הגידול במספר השירים המבוססים על פיוטים במרחב הציבורי הלא דתי הביא לכך שכמעט כל אומן ישראלי המכבד את עצמו נענה לאתגר "טרנד הפיוט". במשך עשור וחצי זמרות וזמרים רבים הוציאו שירים ואלבומים המוקדשים לשירת הקודש היהודית לאורך הדורות במעטה אישי ורלוונטי. נוכחותה של מוסיקה דתית בשידורי הרדיו והטלויזיה בישראל אינה חדשה. כבר בשנות ה60 ג'ו עמר הופיע והתפרסם עם ביצועו ל"שלום לך דודי" מאת הפייטן רבי שלמה איבן גבירול. מאידך להקת הנח"ל הופיעה עם ביצוע משלה ללחנו הידוע של החזן שמואל מלבסקי "הבן יקיר לי". אם כך מה מייחד את טרנד הפיוט שהתרחש כארבעים שנה מאוחר יותר? האם ניתו לומר כיום כי האם טרנד הפיוט הסתיים? או שמא רק שינה צורה? בהרצאה נבחן את הרקע התרבותי והמוסיקלי לתופעה זו ונאפיין אותה בעזרת דוגמאות מוזיקליות וקטעי וידיאו.
ד"ר נעמי כהן צנטנר היא מרצה במחלקה למוזיקה באוניברסיטת בר אילן החוקרת מוסיקה יהודית ומוסיקה פופולרית ישראלית. מחקריה עסקו במוסיקה במרחב הביתי בקרב יהודים אשכנזים, בליטורגיה ישראלית המשלבת בין מרחבי צליל  של אשכנזים ושל ספרדים ולאחרונה, בפרקטיקות מוזיקליות חדשות בקרב נשים דתיות בישראל.


17:30 דברי פתיחה ד"ר יואל גרינברג וד"ר יובל רבין  

17:45  הרצאת קדם קונצרט- פרופ' אדוין סרוסי (האוניברסיטה העברית בירושלים). כניסה חופשית

פרופ' אדווין סרוסי מופקד על הקתדרה למוסיקולוגיה על שם עמנואל אלכסנדר באוניברסיטה העברית בירושלים ומנהל המרכז לחקר המוסיקה היהודית באותו המוסד. חתן פרס ישראל לשנת תשע"ח בתחום המוזיקולוגיה. מחקריו מתמקדים בתרבויות המוזיקליות הדתיות והחילוניות של הים התיכון והמזרח התיכון, ביחסי גומלין בין תרבויות יהודיות ואסלאמיות (במיוחד בסוגות של מוזיקת ??אמנות), בשירה בלדינו ובמוזיקה הפופולרית בישראל.

18:30   "על אדמת נכר'' - מסע בין הלחנים העתיקים ביותר במוסיקה של יהודי אירופה (לפיוטים ולריקודים) שוויץ/ישראל קורינה מרטי, דורון שלייפר, אופירה זכאי וטל ארבל. 
בתשלום.
הרצאה קדם קונצרט "עבר שימושי": בין שחזור ליצירה במוזיקה של היהודים כיום
פרופ' אדוין סרוסי

מה קוסם לנו כל כך בעבר? מה יש בו שאין בהווה? נוכחותו של העבר המוזיקלי של היהודים בהווה, או ליתר דיוק הניסיונות לשחזור קולות יהודים מימים עברו בהיעדר תיעוד מוזיקלי ממשי, היא תופעה אופיינית למודרנה היהודית. דווקא הערפל הצלילי שנגרם על ידי העדר (כמעט) מלא של תווי או הקלטות של מוזיקה יהודית עד המאה ה-19 (באירופה) והמאה ה-20 (צפון אפריקה ובמזרח התיכון) מסית את תשומת לבנו למסורות העשירות שבעל פה. מקור עיקרי זה נושא בוודאי הדים מן העבר, אך האישור לכך מחייב הצלבות מורכבות בין צלילים מן ההווה עם חומרים ספרותיים נדירים. החייאת העבר המוזיקלי על בסיס הצלבות אלו תוך גיוס הכישרון האמנותי של יוצרים צעירים בהווה הוא סוד הקסם של הקונצרט שלפנינו.


דורון שלייפר, צילום: עילם רותם


קונצרט מוזיקה עתיקה
קורינה מארטי ודורון שלייפר פועלים יחדיו מזה שנים כחלק מאנסמבל "לה מורה" שבסיסו בבאזל וגם כדואו עצמאי. התמחותם במוסיקה עתיקה הביאה אותם לשיתופי פעולה רבים עם אופירה זכאי וטל ארבל , והפעם הם גאים להעלות יחדיו תכנית של מוסיקה מימי הביניים ומהרנסנס.
התכנית ''על אדמת נכר'' משלבת מסע בין הלחנים העתיקים ביותר במוסיקה של יהודי אירופה, אשר חלקם הגיעו לידינו דרך מסורות בעל פה וחלק בכתבי יד, ביחד עם קטעים אינסטרומנטלים מאותה תקופה.


https://www.youtube.com/watch?v=GIlFLD0AjVU

   



כיסופים לירושלים –בתשלום
19:45 התכנסות וכיבוד   
20:00 ברכות  – פרופ' אמנון אלבק רקטור האוניברסיטה, וד"ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן
פיוטים מאיראן (מורין נהדר), תוניסיה (מעין ליניק), בוכרה (אתי ג'ון ויצחק אליעזרוב) בולגריה (דורה גלאור) וגיאורגיה (להקת קולן). אורחת מיוחדת- רוחמה רז (ירושלים של זהב). 


מורין נהדר, צילום: אילן בשור

מופע מיוחד של אומר וצלילים, שירה ומראות המוקדש לירושלים.
 לכל אורך הדורות שימשה ירושלים כמוקד משיכה רוחני ותרבותי  עבור העם היהודי ועבור בני הדתות האחרות. עוד מימי בית המקדש, עת נקבצו ובאו יהודים מכל קצוות הארץ שלוש פעמים בשנה, כדי לשמוע את שירתם הרוחנית ואת נגינתם האלוהית של הלויים בבית המקדש, דרך דוד המלך וגדולי המשוררים העבריים בספרד ופייטני קהילות ישראל, שביטאו בשירתם את מעמדה הרם של ירושלים, כמוקד לכמיהה וכיסופים של העם היהודי לשוב למולדתו ולציון בפרט, ועד למשוררים/ות ומלחינים/ות בני זמננו כמו: נעמי שמר ואביהו מדינה.
במופע זה ישירו אמנים ואמניות ממיטב הפיוטים והשירים, שהוקדשו לירושלים, במגוון של סגנונות מוסיקאליים ולחנים וממספר מסורות ישראל. את המופע יפתח ד״ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן, ופרופ' אמנון אלבק, רקטור האוניברסיטה יישא דברי ברכה.
אמנית אורחת – רוחמה רז, הזמרת מורין נהדר - מסורת איראן, הזמרת דורה גלאור- מסורת בולגריה, הזמרת אתי ג'ון ויצחק אליעזרוב- מסורת בוכרה, הזמרת מעיין ליניק - מסורת תוניסיה ולהקת קולן - מסורת גיאורגיה. המופע בהנחיית חוקרת התרבות והמשוררת, גב' שירה אוחיון.  
לפני המופע יברך ד:"ר שמעון אוחיון, מנהל מרכז דהאן ויוזם סדרת המופעים "הכיסופים לירושלים בשירת קהילות ישראל".

https://www.youtube.com/watch?v=eqMtDwej2lY





 
יום שלישי כ"ה אייר תשפ"ג 16.5.2023 

17:00  תהלוכת כלייזמר פתוחה בקמפוס עם הרכב "פולקעס"

18:30  קונצרט כלייזמר - הרכב "פולקעס". בתשלום.
להקה שגדלה בין כתליה של העיר ירושלים, וצמחה בבית הספר למוזיקה ושקט בשנת 2018 . הלהקה מנגנת מוזיקת עולם אינסטרומנטלית עם דגש על יצירות מאזור הבלקן,
הלהקה הירושלמית מונה כ 6 נגנים. הכוללים סקציית נשיפה ו"רית'ם סקשן"
המופע המוזיקלי של הלהקה לוקח את המאזינים למסע כליזמרי עם השפעות בלקניות, שנע בין מקצבים אפריקאים למנגינות מזרח אירופאיות. עם קצב וגרוב.
אלבום בן 5 שירים  (Beshodrom) יצא באחרונה.
חברי ההרכב: יוסף שטרית – סקסופון אלט | שבח סמואל – סקסופון טנור | מאיר קליינר -קלרינט |
| נבו קסטיאל - גיטרה | גלעד פריד – בס | תובל חיים – תופים

https://www.youtube.com/watch?v=Sq9RMmiHVKs



19:45 שירת הלדינו מהבלקן עד מרוקו – אורית פרלמן. כניסה חופשית.
שירת הלדינו מהבלקן עד מרוקו – אורית פרלמן
מהי רומנסה ? מדוע אין כמעט שירי ערש בלדינו? מה ההבדל בין קָנְטִיגָה לְקוֹפְּלָה ומי מהשתיים מלוות את מעגל החיים ומי את מעגל השנה? האם שירת הלדינו נוצרה ע"י נשים בלבד או האם גם לגברים היה חלק בפיתוח תרבות השירה?
לפני כעשור חברה אורית פרלמן לאתנו-מוסיקולוגית ד"ר שושנה וייך-שחק כזמרת מבצעת לצורך עבודה משותפת – בין היתר של הקלטות אתנו-גרפיות של שירת הלדינו והוקסמה מהעושר העצום והבלתי מוכר של הרפרטואר. הרצאתה תעסוק בסוגות המסורתיות של שירת הלדינו במניפה רחבה מהבלקן עד למרוקו ותביא דוגמאות מפתיעות לתרבות העשירה של שירת יהודי ספרד.

20:30 הלאדינו חוזר הביתה - הרכב אל'פאדו מפורטוגל. בתשלום.

אל'פאדו הוא אנסמבל מוסיקלי ישראלי-פורטוגלי המבוסס בסצינת המוסיקה העשירה בליבה של ליסבון.
הוא מתמקד בתרבויות שמקורן בחצי האי האיברי, דרך מסורותיהן של הקהילות היהודיות מימי הביניים והביטוי בשפת הלדינו הייחודית המשלבת ספרדית קסטליאנית, פורטוגלית, עברית, תורכית, יוונית, שפות סלאביות וערבית מרוקאית.
המוסיקה של אל'פאדו מושפעתמסגנונות מוסיקליים מקומיים שונים כגון פאדו ופלמנקו בצד מוסיקה אפריקאית וברזילאית אשר משולבים גם הם בעבודת ההרכב. יופיה של המוסיקה הזו מוגש עתה לקהלים חדשים ברחבי העולם.
אל'פאדו הוא אנסמבל שחציו ישראלי וחציו פורטוגלי. חברי האנסמבל: גל תמיר - שירה וקלרינט, אבישי בק - בס, ג'ואו רוק - גיטרות ודיוגו מלו דה קרבליו - כלי הקשה.


אל פאדו, צילום: פאולו מרטיניו



https://www.youtube.com/watch?v=txUEWTc_NMA

  

 
יום רביעי כ"ו אייר תשפ"ג 17.5.2023 

18:00 – על המסורות המצרית והחלבית של הפיוטים - רוני איש-רן. כניסה חופשית

19:00 -  שירת הבקשות החלבית (פירקת אלנור). בתשלום. 
שירת הבקשות המצרית והחלבית
על המסורות המצרית והחלבית של הפיוטים – רוני איש רן
בתהליך הדרגתי שהחל בראשית המאה העשרים ונמצא כיום בשיאו הפכה המוסיקה הערבית לדומיננטית ביותר במסורת התפילה והפיוט הירושלמי-מזרחי. לאורך השנים וללא משים נעשתה המוסיקה הערבית-קלאסית לנצרכת ביותר בציבור הדתי-חרדי-מזרחי בישראל כיום, בקרב צעירים ומבוגרים, בדבקות והתלהבות שכמותן קשה לדמיין בציבורים אחרים, בישראל ואף מחוצה לה. הרנסנס אותו חוותה התרבות הערבית במצרים בין אמצע המאה התשע עשרה ועד למחצית השניה של המאה העשרים מעשיר את המסורת במאות לחנים חדשים לפיהם נכתבים פיוטים והופכים לחלק מהריטואל הדתי.
בראשית המאה העשרים גם החלה עליה של יהודים מהעיר חלב שבסוריה אשר מביאים איתם לירושלים מסורת ענפה ועשירה של פיוטים ובתוך כך את מנהג שירת הבקשות הנשענת גם היא על יסודות המוסיקה הערבית. כל זאת יחד דוחק סגנונות קדומים יותר במסורת הירושלמית כגון הספרדי, הפרסי והטורקי אל שולי המסורת הירושלמית ויוצר דפוס לפיו  החזן-פייטן ה'ספרדי' הינו מומחה במוזיקה ערבית -על הרפרטואר העשיר שלה ותורת המקאם עליה היא מושתתת - ואת קהל מאזיניו לחסיד אדוק שלה.


20:30  פיוטים לירושלים/המסורת המצריתפירקת אלנור  (תזמורת האש/אור) . בתשלום.

תזמורת למוסיקה קלאסית ערבית ומזרחית, בה חברים מוסיקאים יהודים וערבים מכל קצוות הקשת החברתית והגיאוגרפית בישראל – חרדים, חילונים ודתיים, מוסלמים, נוצרים ודרוזים. התזמורת מונה כ-25 נגנים ונגניות וכ-10 חברי מקהלה.
ייחודה של התזמורת הוא הן בפסיפס האנושי שבה, הן ברפרטואר המגוון שלה – מוסיקה ממרוקו, מצרים, עירק, ישראל, סוריה ולבנון, לצד פיוטים ומוסיקה ישראלית. ככזאת, היא התזמורת היחידה בישראל המבצעת מוסיקה מכל רחבי המזרח התיכון התרבותי, הן בערבית הן בעברית.
מאז ייסודה בשנת 2014 ועד היום, העלתה התזמורת מאות קונצרטים והשתתפה בפסטיבלים שונים – בהם פסטיבל ישראל, הפסקול של המדינה, פסטיבל מדיטרנה, פסטיבל העוד, פסטיבל ירושלים לאמנויות, פסטיבל צלילים, פסטיבל ירוחם, פסטיבל ראשון לציון, אינדינגב וסאנביט.
מאז חתימת הסכמי אברהם התזמורת מנהלת קשרים ענפים עם מדינות ערב. בשנת 2022 הופיעה התזמורת בדובאי, בקהיר ובמרוקו.
פירקת אלנור מביאה אתה חדשנות ורוח רעננה ושומרת כל העת על ה-DNA שלה. אם בשיתופי פעולה עם אמנים שונים, אם בעיבודים מקוריים. 


https://www.youtube.com/watch?v=HSoco4ywj_Q

  



 



מחיר עיר שם האולם שעה יום תאריך

 
תגובת גולשים (0 תגובות)  
הוסף תגובה   לכל התגובות

הפוך לדף הבית   |   מי אנחנו  |  כתבו לנו   |  תנאי שימוש   | פרסום באתר   |   לרכישת כרטיסים   

ארכיון אינדקס   |  ארכיון אמנים   |  ארכיון אולמות   |  ארכיון אירועים   |  ארכיון כתבות

תיאטרון מחול | מוזיקה  | קולנוע  | קלאסי  | ילדים  | בידור  | פסטיבלים  | עניין  | אמנים

ביקורת תיאטרון  |  ביקורת מחולביקורת אופרהביקורת קולנועעולים השבוע | ראיונות קולנוע

ביקורת מוזיקה | ביקורת הופעות   |  ביקורת אלבומים |  אלבום והופעה  |  פותח קופסה  |   פותח קופה  

מה עושים עם הילדים בשבת  ההופעות השוות של השבועאירועים בחינם השבוע