|
|
|
 |
קולנוע תיעודי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: 2008
ארץ מקור: אוסטרליה
משך הופעה: 116 דקות
|
|
|
|
בטקס הענקת המדליות בריצת 200 מטר לגברים באולימפיאדת מקסיקו 1968 הדהימו שני ספורטאים אמריקאים את העולם. היו אלה טומי סמית וג`ון קרלוס. בהניפם את אגרופיהם הקמוצים ועטויי הכפפות השחורות כנגד חשכת הלילה במחוות ההתרסה והגאווה של תנועת הפנתרים השחורים הם הפכו בן רגע לאייקונים של המאה ה-20. האדם השלישי שעמד לצדם על דוכן המנצחים היה פיטר נורמן האוסטרלי, שקבע זמן שיא בריצה למרחק זה. נורמן לא הרגיש בנוח להחוות באגרופו כמוהם אך הוא חש מעורבות והזדהות עמוקה עם המתרחש וכידידם של סמית וקרלוס ענד תג הזדהות עם מאבקם. בשל מעורבותו בתקרית היסטורית זו נענש נורמן במשך כל חייו. גורמים בכירים דאגו להכניסו ל"רשימות השחורות" ולהדירו מכל אירוע או אזכור בעתיד, גם במחיר פגיעה בכבוד המדינה והישגיה האתלטיים. נמנעה ממנו הזכות לייצג את אוסטרליה במשחקים האולימפיים במינכן בשנת 1972 והוא אף לא הוזמן למשחקי סידני 2000. אך עם זאת הפך לגיבור מעורר השראה עבור דורות של ספורטאים אמריקאים. יוצר הסרט, מאט נורמן, עמל במשך כמה שנים לעבד את סיפורו של דודו, פיטר נורמן, לקולנוע. למרבה הצער, לא זכה פיטר נורמן לראות את התוצר המוגמר. הוא נפטר בזמן הכנתו. טומי סמית וג`ון קרלוס היו מנושאי ארונו.
זכה בפרס הסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הקולנוע סידני 2008 .
אנגלית ללא תרגום
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|