|
|
|
 |
מוזיקת רוק |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
|
"רואה אותך ומתבלבל, נסיכת הדר כרמל" (רפאל קוקוס, יוני עטר והפזמונים)
המוסיקה המחשמלת של להקת הקצב "יוני עטר והפזמונים" זכתה לשלל ברכות וגינויים מצד רבים מבני הדור המבוגר. רבים אמרו כי היא עלולה להשחית את רוח הצעירים ולעודד מחשבות אסורות על נשיקות, וכי נענועי האגן של חברי הלהקה הם אסון שאין כדוגמתו עבור נפשן הרכה של בנות הנוער. אך עבור המוני הצעירים הם תמיד היו ותמיד יישארו להקת הקצב הטובה ביותר הפועלת בישראל. מוזיקאים יורדי ים ומלחים חיפנים התאגדו להם יחדיו והם מי שמרכיבים את "יוני עטר והפזמונים". "נפגשנו כל נגני הלהקה בנמל חיפה", מספר רפאל קוקוס, מנהיג הלהקה, "מהר מאוד הבנתי שאהבתנו המשותפת לסרדינים וסודה צופנת בה את רוח הרוק`נרול, אהבת הים וחדוות הנעורים, והיא תהיה נר לרגלינו"
כמו כל להקה גם סיפור עלייתה של להקת "יוני עטר והפזמונים" איננו פשוט. רפאל קוקוס נאלץ לטול את עמדת הסולן לאחר שיונתן עטרובסקי, סולן הלהקה הקודם, נפל אל הטיפה המרה ושקע בייאוש מר. העבודה הקשה בנמל והעדר ההצלחה המוסיקלית כופפו את רוחו, והוא שקע לתהומות של מרה שחורה ולבסוף למצער אווירת הנכאים וההתמכרות לאלכוהול עלו בקנה אחד, ובאופן אירוני מצא את מותו במצולות הים. חברי הלהקה הנותרים, אלברטו דיאז, ברנרד ון-טטיס ומנשה כפרה החיו את ההרכב עם רפאל קוקוס כסולן. הארבעה הפיחו רוח חדשה בהרכב ויחדיו העלו את המופע שלהם, "שירים מהמגירה, עבורך נערה", מופע המורכב כולו מפזמוני אהבה .
ההתחלה המחודשת עוררה סערה בעיר הנמל חיפה. התרגשות רבה ניכרה במיוחד בקרב הצעירים: נערים הבריזו מבית הספר, זבנים סגרו מוקדם את מרכולתם ואמהות התחננו באוזני הטף שיחלישו את מכשירי הסטריאו - אך לשווא. כולם ציפו ללהקה שעלתה מן הנמל כמו הכרמלית השועטת במעלה ההר. במהרה נכבשו שכונות חיפה המהוגנות והיפות והלהקה פנתה אל רחבי ארץ ישראל.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|