|
|
|
 |
תיעודי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: 2007
ארץ מקור: הולנד
משך הופעה: 105 דקות
|
|
|
|
60 שנה חלפו מאז מלחמת העולם השניה ועדיין, ישנם סיפורים שלא סופרו, עדויות שלא נשמעו. הבמאי ההולנדי בוב אנטרופ יצא לתעד את סיפורי השואה של צועני הולנד. הוא איתר 12 ניצולים מן המלחמה והצליח לשכנע אותם לדבר על חוויותיהם. שלושה אף הסכימו לחזור אל אושוויץ ולספר, לראשונה, את סיפורם. בעבור סינטי ורומא – הכינוי לשבטים הצוענים – המלחמה והשואה שבה נרצחו כמיליון מבניהם היא טאבו שאין לדבר עליו.
אנטרופ, שעומד מאחורי פרוייקט שאפתני המתעד בשלושה סרטים את חייהם של צועני הולנד, התקרב בהדרגה אל מושאי צילומיו ושיכנע אותם לחשוף את הטרגדיה. דרך סיפורם של עדים אלו, אנו נחשפים לסיפורה של קהילה אשר היתה קורבן לגזענות ואפליה באירופה עוד קודם לעליית הנאצים. רדיפתם התגברה לאחר חוקי הגזע הגרמניים. גירושם והשמדתם התרחשה במקביל לזו של יהודי אירופה. מימד נוסף של ענין נובע מן העובדה שרבים מן הניצולים שבו לבתיהם בהולנד ונותרו חלק מן המדינה אשר היתה אחראית לטרגדיה שלהם. עדויות אלו מחדדות את המסר האנושי-אוניברסלי של השואה, את הצורך להמנע מאלימות, לאומנות או גזענות. הטון המאופק שבו בוחרים הקורבנות לתאר את שחוו כאנשים צעירים, המתבוננים עתה ממרום גילם על חייהם, מעניקים לסיפוריהם הדרמטיים עוצמה רגשית בלתי מבוטלת.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|