בכפר קטן באפגניסטן, התושבים המקומיים נאלצים לברוח ולפנות את ביתם. רק אישה צעירה ויפיפייה נותרת לבדה לטפל בבעלה המבוגר ממנה, אשר נפצע באורח קשה מכדור תועה, וננטש על ידי כל שאר בני משפחתו וחבריו.
ימים ארוכים שוכב הגבר ללא תנועה וללא דיבור, במצב של צמח, ימים בהם כמעט כל תושבי הכפר כבר ברחו, והותירו אותה חסרת אונים אל מול הבעל הלא מתקשר. כעבור זמן מה, היא מתחילה לדבר אליו. היא אינה יודעת אם הוא שומע אותה, אך סוף סוף, לראשונה בחייה, היא מצליחה לדבר אל בעלה, הגבר הבוגר והמסורתי, ולחשוף בפניו את רגשותיה, סודותיה, דחפיה ותשוקותיה כאישה, אשר מעולם לא העיזה להביע בקול.
אט אט, הופך בעלה ל"אבן הסבלנות" עבורה. אגדה פרסית עתיקה מספרת על "אבן הסובלנות" אשר בפניה ניתן להתוודות על הכול: על המצוקות, הכאב, הסבל והצער. האגדה גם מספרת שביום מן הימים, ברגע בו "האבן" לא תוכל עוד להכיל את צרותיהם של בני האדם, היא תתפוצץ ותתחיל אחרית הימים. האם גורלה של האישה יהיה כגורל האגדה?