|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
משתתפים: נאיין גונזלס נורוינד, דייגו בונטה, מוניקה דל כרמן, אליגיו מלנדז
שחקנים: דריו יזבק ברנל, ליסה אוון |
הופעה ראשונה: 2020
ארץ מקור: מקסיקו , צרפת
משך הופעה: שעה ו-26 דקות
|
|
|
|
מריאן, בת למשפחה אריסטוקרטית בעיר במכסיקו חוגגת את מסיבת חתונתה לאלאן ברוב פאר והדר, כשכל חברי המשפחה בני האצולה נקבצים לווילה המפוארת, המאובטחת בקפידה. אלא שיש סימני אזהרה בשטח. מברז בחדר האמבטיה יוצאים מים ירוקים. עובד לשעבר של בני המשפחה מופיע במקום ומבקש מאם המשפחה הלוואה לשם טיפול ברעייתו שאמורה לעבור ניתוח לב מורכב. האישה מסייעת לו ככל יכולתה ובתה הכלה מריאן מגייסת עוד כסף אלא שמאחר שהבחור כבר עזב מאוכזב את הבית היא מבקשת מאחד מעובדי המשפחה להסיע אותה לביתו. ואז קורה הכל. חבורה של חמושים פרועים חודרים לשטח הווילה ומתחילים לשדוד את הנוכחים ולקחת את תכשיטיהם, כספם ושאר אביזרים יקרים. מי שמנסה להתנגד נורה למוות מייד. עד מהרה מתברר היקף האירוע. זוהי הפיכה אלימה חמושה של בנדיטים עוטי מדי צבא היורים באנשים בני המעמד העליון בלא אבחנה ולוקחים רבים מהם כאסירים, אותם יענו ויחזיקו כבני ערובה כדי לקבל כופר נפש גבוה. גם מריאן הופכת לאסירה מוכה ומושפלת שלהם ובני משפחתה ינסו לשחררה.
ספרדית, תרגום לעברית
ביקורות
אחד המניפסטים הפוליטיים-חברתיים הקשוחים והאל-אנושיים, על מלחמת מעמדות בלתי מתפשרת - שנוצר בקולנוע בעשורים האחרונים. הפתיחה הרמונית ופסטורלית. זוג בני אצולה נישאים ונראה כי כל עתידם המרופד בממון ובחיי תפנוקים ויוקרה לפניהם. אבל את האידיליה מפרים ביד גסה פורעים חסרי רחמים. הם מאורגנים, יודעים לזרוע כאוס ולחסל בלי אבחנה כל מי שנראה להם כעומד בדרכה של מזימתם הנפשעת, שלא ממש ברורה עד הסוף. נראה כי הם משתלטים על העיר, או על המחוז, אבל לא למטרה פוליטית מובהקת אלא לשם השתלטות על ממון. אין להם מנהיג מוביל, אלא מפקדי שטח ברוטליים שמשתוללים במקום בלי הכרה ומטילים אימת מוות על התושבים השלווים. הבמאי המקסיקני המוערך מישל פרנקו ("אחרי לוסיה", "כרוניק") בנה כאן חזון אפוקליפטי אורבני מסויט, שלמרבה החרדה לא נראה כתלוש מהמציאות במקומות שונים בעולם בהם חונטות קיצוניות לוקחות את החוק לידיים ומחסלות את אלה שאינם עושי דברם. לא שיש איזה קשר נסיבתי לעניין או להיקף הזוועה, אבל לי הסרט הזה העלה באוב את רצח העם הקמבודי על ידי פול פוט והקמר רוז' הרצחניים שלו. פרנקו משרטט כרוניקת השתלשלות אירועים המתדרדרת לכדי אובדן שליטה. זוהי גם אלגוריה ליכולת האנושית הבלתי נתפשת לעיתים של הציבור להתקפל, לכופף את הראש ולהיכנע מול מעשי קיצון מזעזעים שנעשים לו. פרנקו לא חס על צופיו. הוא מציג את האודיסיאה של החיה שבאדם הקמה על רעותה באופן יבש, שיטתי ונטול כל חמלה. לא קל לצפות בסרט הזה, אבל חובה לעשות זאת.
(נחום מוכיח, הבמה)
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|