|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| בימוי: מיכלאנג`לו אנטוניוני |
| שחקניות: ג`ק ניקולסון, מריה שניידר, סטיבן ברקוף, איאן הנדרי |
|
|
|
|
החיים של דויד, עיתונאי טלוויזיה, די תקועים. הכתבות שלו נערכות שלא לרוחו והיחסים עם אשתו גם הם לא משהו. בעיצומו של תחקיר על אפריקה הפוסט-קולוניאלית, כשהוא ממתין לראיון עם אחד ממנהיגי המורדים בצ'אד, מגלה דויד כי שכנו למלון נפח את נשמתו. בהחלטה של רגע נוטל העיתונאי את זהות המנוח ועכשיו הוא מר רוברטסון. כשהוא מבין כי האיש שאת זהותו נטל הוא סוחר נשק, כזה שמסייע למורדים, שוקע העיתונאי ברשת של תככים.
האם אימוץ זהות הזר תאפשר לגיבורנו לוותר על זו שלו ולפצוח בחיים חדשים? גם מה שנראה ממבט ראשון כמלודרמת מתח, גם כשהוא מגולל סיפור סוחף, הופך בידיו האמונות של משורר הניכור הקולנועי ליצירה פיוטית בלתי מתפשרת הבוחנת את המציאות והֵדיהַ מבפנים, המתבוננת בדמויות ובסביבתן יותר מאשר בפעילותן.
"זהות גנובה" הוא הרבה יותר מעוד סרט שעלילתו עומדת במקום ראשון. גם כאן, באחד השיאים הגבוהים ביצירתו של אנטוניוני, אנו משופעים באימג'ים עוצרי נשימה שנותרו חרותים במוחו של מי שצפה בסרט גם אם חלפו מאז שלושה וחצי עשורים. את הסצינה האחרונה אין מי שמסוגל לשכוח אך לא מעט מראות המוצגים בפנינו ילוו אתכם חודשים אם לא שנים. תיאור המציאות איננו שלם במילים. תמונות הרבה יותר רהוטות.
אנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|