|
|
|
 |
תיעודי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| בימוי: ז`ואאו מוריירה סאלס |
הופעה ראשונה: 2006
ארץ מקור: ברזיל
משך הופעה: 80 דקות
|
|
|
|
ז`ואאו, אח של וולטר סאלס, הוא מבכירי הדוקומנטריסטים של ברזיל. ב־1992 התחיל לצלם סרט על סנטיאגו, מי שהיה הבאטלר בבית הוריו בשנות הילדות והותיר חותם בל יימחה על ההוויה המשפחתית – גבר משכיל שבנוסף לעיסוקיו בבית המעסיקים הדפיס על מכונת כתיבה לא פחות מ־60,000 עמודים העוסקים בתיעוד העולם סביבו או בסיפוריהם של אריסטוקרטים, כולל כאלה שבביתם שירת. החומרים הללו, הלא מורכבים במיוחד ממבט ראשון, התגלו כמאתגרים מדי, הסרט לא הושלם, ורק 13 שנה אח"כ – סנטיאגו כבר איננו בין החיים – חוזר סאלס לשולחן העריכה כדי להביאו לידי סיום.
חומרי הגלם מן העבר מצולמים בשחור־לבן ומוסיפים למילים גם תחושה עזה של געגוע וסאלס מותיר בהם גם הוראות בימוי ולא מעט מההשגות שיש לסנטיאגו. אלא שהדוקומנטריסט המיומן איננו מסתפק רק בסיפורו של השַׁמָשׁ המשפחתי, היושב במטבח הדירתי אל מול המצלמה ומדבר על עצמו ועל תחומי העניין שלו. עכשיו נוסף לסרט רובד אישי נוסף. באמצעות קריינות בקולו מטיל סאלס אור על חיי המשפחה וימי הילדות כמו גם על הסיבות שבגינן השתהתה מלאכת השלמת הסרט זמן כה רב. התוצאה היא פסיפס אלגנטי ומורכב המגולל שני נראטיבים מקבילים ועוסק בנושאים אוניברסליים כמו זיכרון אנושי, זהות אישית ועשייה קולנועית תיעודית. "סנטיאגו" עבר בחודשים האחרונים דרך פסטיבלי הסרטים התיעודיים הכי יוקרתיים ובמרץ 2007 זכה בפרס הגדול של סינמה דוּ רֶאֶל הפריסאי.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|