|
|
|
 |
קולנוע אמריקאי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| יוצרים: ג´ינה אנג´לון , טים קותרן |
הופעה ראשונה: ארה"ב, 2005
משך הופעה: 73 דקות
|
|
|
|
רנה ואיירין, תאומים ילידי צ´כוסלובקיה, 1937, הגיעו למחנה טרזנשטאדט בגיל 6 ושם נקטפו ע"י יוזף מנגלה כעכברי מעבדה שיסייעו לו בהשלמת מחקריו למען פיתוח חברה אנושית אוטופית. אם היית תאום באושוויץ, היית תחת חסותו של הדר´ והוא היה מי שחרץ את גורלך לשבט (חסד לא היתה תופעה מוכרת שם). בקולות מקבילים, כל הזמן מקבילים, הם מדברים על ילדותם, על הזריקות וצילומי הרנטגן והמכונות הקרות שאליהן חוברו. איירין נזכרת איך השתדלה להיות ילדה טובה כדי למצוא חן בעיני הרופא השטני. 3000 תאומים הגיעו למחנה ומתוכם שרדו עם השחרור רק 150. איירין ורנה הופרדו עוד קודם לכן. אצלו בזיכרון נחרת חייל רוסי על סוס ורוד, היא היתה חולה מכדי לזכור משהו. אח"כ הגיעה לבית יתומים יהודי והיתה עולה לישראל אלמלא נבחרה להישלח לארה"ב ע"י ארגון "להציל את הילדים". אחרי אכזבות ממאמצים פוטנציאליים מצאה משפחה שלא סתם הפגינה אהבה אלא הוציאה הון כדי לאתר את תאומהּ רנה. הרבה חוטים וקשרים נמשכו עד שגם היתום הצ´כי קיבל ויזה והגיע לבית המשפחה שאימצה את אחותו התאומה.
הרבה סיפורי שואה עולים על מסכנו בשנים האחרונות אבל סיפורם של איירין ורנה הוא אחד המרגשים שבהם - גם בזכות אישיותם, כ"א מהם בדרכו הכובשת, גם בזכות טיפול קולנועי מדוקדק ורגיש המביא אותם הכי קרוב שאפשר לליבנו ובה בעת שומר על כבודם ומתייחס אליהם כמו אל בני אדם שהם גם ניצולי שואה.
אנגלית, ללא תרגום
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|