|
|
|
 |
קולנוע ישראלי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: ישראל 1999
משך הופעה: 50 דקות.
|
|
|
|
ביקורם הראשון והכמעט מקרי של שלושה תיירים צעירים באתר ההנצחה של מחנה הריכוז דכאו הופך לשרשרת ארועים בלתי צפוייה. הביקור באתר לא מכיל את מה שציפו אולם רגע לפני החזרה למינכן הם מבחינים ממרחק באיש זקן המתקוטט עם אחד העובדים. כך נקלעים השלושה למפגש חטוף ומבלבל עם מי שמסתבר כניצול המחנה. הזקן מושך את השלושה אחריו ברחבי האתר, מוחה כנגד צורת ההנצחה המתקיימת כאן ומנסה להעביר להם משהו על שבאמת קרה במקומות שעכשיו שתולים בהם פרחים ודשא. אח"כ הוא עולה על אוטובוס צבורי ונעלם בסמטאות העיירה הסמוכה דכאו. כך מתחיל סרט היוצא לעקוב אחר חוויותיהם של שלושה תיירים צעירים שאינם יודעים הרבה על מחנות הריכוז ושהגיעו לכאן כמעט במקרה. עתה הם מוצאים עצמם חוזרים אליו באובססיביות יום אחר יום בנסיון להתוודע לאיש הזקן והמוזר, ניצול מחנה שבחר לחיות את חייו בעיירה הסמוכה למחנה, עיירה המנסה להשתחרר מצילו המעיק של הזכרון ולשנות את תדמיתה בעיני העולם. הפורטרט הדוקומנטרי ההפכפך של הניצול, פורטרט ששלושת התיירים נסחפים לתוכו יותר מאשר מתעדים אותו, עומד בלב הסרט. משך ארבעה ימים הם מוצאים עצמם מטלטלים בין רגשות שונים אל האיש. הדרך המקרית שבה הסיפור נפרש מאפשר להעלות שאלות על זכרון ואיזכור על האופן שבו נוצרת אמת היסטורית, על היחס בין זכרון לאמת כזו.
עברית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|