|
|
|
 |
קולנוע ישראלי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| בימוי: סער לחמי, נמרוד עציון |
| משתתפים: אסנת חכים , ריקי בליך , דליה שימקו , ליאון רוזנברג , עינת ויצמן , אוהד קנולר |
הופעה ראשונה: ישראל 2004
משך הופעה: 90 דקות
|
|
|
|
תמי, הינה בחורה חולמנית, החולה בסכיזופרניה פואטית, מחלת נפש נדירה, הגורמת לה לדמיין כי היא כוכבת המשחקת בסרט. במציאות, היא בחורה רגילה המתגוררת עם בת דודתה איילה. שתיהן מתאהבות בזמר השנה ג''וני רוקר, שמצדו מעדיף את איילה. תמי מתקשה לוותר על ג''וני ועוד יותר על איילה. בשלב מסוים, איילה מרגיזה את תמי ולתוך הסיפור נכנסת במאית אשר מפטרת את איילה ומלהקת איילה חדשה. הסיפור ממשיך והמשבר בין הבנות מחריף. אך מדי פעם כאשר האירועים קשים מדי לתמי, היא "עוצרת את הסרט" ולתוכו חודר העולם שבדמיונה, בדמות הבמאית, השחקנים שמאחורי הדמויות, הפרעות בום, ועוד. וכך נראה כאילו אנו צופים בסרט בתוך סרט. אך ככל שהסיפור מתקדם, מתברר כי מה שנראה כאמיתי, הוא למעשה דמיונה הפרוע, הבלתי נשלט והסכיזופרני של תמי, אשר מדמיינת שהיא חיה בסרט. המצב הולך ומדרדר, וה"סרט" שבו תמי "משחקת" הולך ומתרחק מן המציאות, והיא נקרעת בין העולמות - נלחמת עד טיפת השפיות האחרונה ב"סוף" של ה"סרט" שלה.
עברית, תרגום לאנגלית
במהלך חודש אוגוסט יוקרן (בסינמטק ת"א) לפני הסרט הסרט הקצר: השד (ישראל 2005)
בימוי: טל ברלי
MOM – היא סדרת אנימציה קלאסית למבוגרים המבוססת על מצבים בחיי היום-יום של אֵם. ממחישה את המורכבות, הקושי, האבסורד, השמחה והאושר המתקיימים בין אם וילדיה. אלו הן אוסף סיטואציות קטנות קומיות, עצובות, "מצבים" יומיומיים- מנקודת מבטה בלבד. הסרט הראשון – השַׁד, אמא מתעוררת בפאניקה, כשהיא מבינה שיש לה רק שַׁד אחד. הסרט עוקב אחר החיפוש שלה אחרי השַׁד האבוד, עד לתובנה שהאיבוד הרגשי רב מזה הפיסי. האִם היא תוותר על המשמעות האמיתית של האמהות? (6 דקות, מוסיקה)
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (6 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 6. מאכזב???
 | |  | | אחד הסרטים הטובים שראיתי בחיי, ואינני מדבר על סרטים ישראלים בלבד. תסריט מצויין וחכם, צילום נהדר, עלילה גאונית ומשחק מצויין של רוב השחקנים.
אפילו המשחק הנורא של לאון רוזנברג הסתדר עם התסריט שנראה כי היה מיועד לו (לטמבל נותנים דמות של טמבל).
סרט חובה!!!
אני לומד קולנוע ואני רק מאחל לעצמי לעשות סרטים כמו זה.
הוסף תגובה | |  | |  |
| 5. אכזבה!!!!
| | | | באולם ריק בסינמטק התיישבתי בהתרגשות ועם ראש ולב פתוח וצפייה. למן הרגעים הראשונים של הסרט תחושת הבוסריות של התסריט וביחוד העריכה זעקו לשמיים.
המשחק של חלק מהשחקנים היה מאולץ, לא אמין. בימאי פרסומות עושים טוב יותר מזה!
איזו אכזבה, ואיזה סבל - לא יכולתי להישאר ולצפות בבזיון הזה כולו. יצאתי באמצע! ועוד לשלם על סרט עלוב כזה מחיר מלא? מטורף! לא מומלץ! אל תלכו!
הוסף תגובה | | | | |
| 4. מצטער - מאוד לא נהניתי
| | | | למרות שיש בו רגעים יפים של צילום (סצינת הסיום ועוד הברקות בדמות הקפיצה בין צילום חזרות הקרנת התסריט לצילום הסצינה) ולמרות שיש ניסיון להעברת מסר מתוחכם בדמות ריקנות חיי הסלב, ההכרה והדימוי העצמי דרך המדיה - למרות כל הנסיונות האלה, התוצר לדעתי הוא גובל ברע. הוא מנסה להיות גרובי ומגניב אבל לעיתים הדיאלוג והקצב המבולבל עם משחק לעיתים מביך נותן תחושת בוסר קשה שמאפילה על הרצון הטוב של שני היוצרים. למרות הקאסט הסרט לא מצליח להגיע למימוש הרעיונות בתסריט ויותר תחושה של משהו רדוד, מבולבל כמו פרסומת לחטיף.
אחת הפעמים היחידות בסינימטק שחיכיתי שהסרט ייגמר -מקווה שהם יצליחו יותר בפעם הבאה
הוסף תגובה | | | | |
| אופיר - גבעתיים , (14/08/2005) |
| 3.
| | | | ההיתי חייבת לראות את הסרט כבר יותר מפעם אחת, הוא פשוט ריגש אותי!!
הוסף תגובה | | | | |
| 2. מעולה
| | | | מזמן לא ראיתי סרט ישראלי כל כך מהוקצה, קולח ומהנה. יצאתי מבולבלת באופן מענג...
הוסף תגובה | | | | |
| 1. סרט מצויין ומהנה!
| | | | השילוב של התסריט, העריכה, הקצב והמעברים הקולחים, המשחק והליהוק (ועיקר אסנת חכים), והמקצוענות בכל הרמות - כל אלה עושים את הסרט למצויין (או לשיטתה של מיקה ל-'6 אותיות - ויותר טוב מטוב').
על אף שזהו הסרט הראשון של היוצרים, הסרט נותן תחושה של מקצועיות ומקצוענות בסטנדרטים בינלאומיים.
הוסף תגובה | | | | |
| אלון - ת"א , (30/07/2005) |
|
|
|
|