|
|
|
 |
קולנוע אמריקאי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: מייק ס. ריאן, דירק טסנג , טוד סולונדז , טום ריצ´מונד
בימוי: טוד סולונדז |
| משתתפים: אלן ברקין , סטפן אדלי גוירגיס , ג´ניפר ג´ייסון לי , ריצ´ארד מאסור , אמני סלדג´ , ואלרי שוסטרוב , חנה פרימן |
הופעה ראשונה: ארה"ב, 2004
משך הופעה: 100 דקות
|
|
|
|
אביבה, ילדה בת 13, מבקשת מאמהּ שתבטיח לה שהיא לא תגמור כמו דון וינר, בת דודתה שהתאבדה. מאוחר יותר היא מצהירה על רצונה לעשות ילד ליהודה, בן של חברי המשפחה וקולנוען בגרוש. לא עובר זמן רב, והיא עושה זאת. הוריה המבוהלים מנסים לשכנע אותה להפיל, ואמה, בתועפות של כחש ובחש, מצליחה להוביל את הילדה לעשות כרצונה. הקטנה, באקט של עמידה על שלה, בורחת מהבית ומחליפה את שמה לזה שהתכוונה להעניק לילדתה - הנרייטה...
דון וינר, המתאבדת שפותחת את הסרט, היתה הגיבורה של ´ברוכים הבאים לבית הבובות´ (פסטיבל ירושלים 96''), סירטו הראשון של טוד סולונדז, ו´פלינדרומס´ אם כך, משוטט באותן טריטוריות - חייה של משפחה יהודית בורגנית מן הפרברים הלא מסעירים של ניו ג´רזי, מקום שסולונדז מקלף ממנו את שכבות הצביעות והזיוף המדביקות אותו. הוא עושה זאת בעזרת הכלים שהפכוהו לקול ייחודי בקולנוע האמריקני - עלילה פרובוקטיבית הנוגעת במין של קטינים, בהריון ובהפלה, והרבה הומור שחור הסוחט מן הקהל, לכאורה בחוסר רגישות, צחוקים למראה מוות ואסונות אחרים.
ההתבוננות שלו במין האנושי, יהיו מי שיאמרו קרירה ואחדים נטולת חמלה, חותרת מתחת להגדרות המוכרות של המוסר הליברלי ומאלצת את הצופה לבחון מחדש את ערכיו. אלא שסולונדז עושה כאן קפיצת מדרגה באופן שבו הוא מאתגר את הקהל ומאפשר לו לקרוא את המשפט משני כיווניו. שמונה שחקניות, לא פחות, מגלמות את דמותה של אביבה - אחת מהן היא אשה שחורה, אחר הוא ילד בן שש.
אנגלית, כתוביות בעברית ואנגלית
ביקורות
סרט אניגמטי עוכר שלווה. מיוחד, אקספרימנטלי, פרובוקטיבי וחתרני. מיועד בעיקר לשפוטים של סולונדז.
נחום מוכיח, הבמה
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|