|
|
|
קולנוע דרום אמריקאי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוצרים: אהרון פרננדז לזור, מרסדס מונקדה רודריגז , חאווייר מורון טאחרו בימוי: מרסדס מונקדה רודריגז |
הופעה ראשונה: ניקרגואה/מכסיקו/ספרד, 2005
משך הופעה: 78 דקות
|
|
|
|
ב-3 לאפריל 83´ משתנה גורלה של משפחת ריברה שחיה בחבלי הכפר של ניקרגואה. בשעה שש, כשהאמא מכינה את ארוחת הבוקר, נשמע מטח יריות. בית המשפחה נמצא בתווך חילופי אש עזים בין הסנדיניסטים, אנשי שמאל שנטלו את השלטון מידיו של סומוזה, לבין הקונטראס, נאמני הרודן שהקימו בסיס בהונדורס ונתמכו ע"י הממשל האמריקני. אנשי הקונטראס כובשים לבסוף את בית ריברה ולוקחים בשבי את אבי המשפחה וילדיו - שניים בני 13, אחד בן 14 ואחת בת 15. האם מתחננת שישאירו לה לפחות אחד מהילדים אך הלוחמים מסרבים. בסופו של דבר היא משתלטת על אחד הבנים וכך יוצא שבמשך כל שנות מלחמת האזרחים, המשפחה מפוצלת בין שני הצדדים הנצים. רק סיום הקרבות מאפשר להם להתאחד במדינה קרועה וענייה. בעודם מנסים להתגבר על זיכרונות האימה המפעמים בהם, על שנאה ורגשות אשמה, מאיים עליהם עכשיו גם המרקם החברתי המפוצל של ניקרגואה.
אחרי שהתוודענו אל שמה בפסטיבל ירושלים 2004 שבו הציגה את סירטה הראשון, ´הפאסיון של מריה אלנה´, מרסדס מונקדה רודריגז שבה עם יצירה חדשה ומתגלה כאחד הכוחות היותר מרתקים הפועלים בתחומי הקולנוע התיעודי. כקודמו, גם ´בני אלמוות´, מס´ 2 בפילמוגרפיה, ניחן באהבת אדם ובתשומת לב מירבית לעיצוב ויזואלי. אלא שהפעם מובל הסיפור בנתיבים לא לינֵאַריים התואמים את שבריו ואת העובדה ששני צידי המתרס מוצגים בגוף ראשון. האפקט בהחלט מטלטל ומותיר את הצופה שטוף רגשות, לעתים אפילו דומע.
ספרדית, כתוביות באנגלית
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|