|
|
|
 |
קולנוע ארגנטינאי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: נעמי קליין, אבי לואיס , נעמי קליין , מארק אלם
בימוי: אבי לואיס |
הופעה ראשונה: ארגנטינה/קנדה, 2004
משך הופעה: 87 דקות
|
|
|
|
המשבר הכלכלי החריף שפקד את ארגנטינה ב-2001 הוביל לבריחת ההון מהמדינה ולסגירת מספר רב של מפעלים. רבים מבני המעמד הבינוני מצאו עצמם ללא פרנסה. אבי לואיס ונעמי קליין מפגישים אותנו עם העובדים של כמה מפעלים הלוקחים את גורלם בידם. הסיסמא: "להשתלט, להתנגד, ליַצֵר". המשמעות, כפי שאנו לומדים מסיפורו של פרדי אספינוזה, היא ויתור על פיצויי הפיטורין בתמורה לקבלת חזקה על המפעל וציודו, הקמת קואופרטיב של פועלים והשבת קווי הייצור לעבודה. ברקע נערכות הבחירות לנשיאות. קרלוס מֶנֶם, ארכיטקט הקריסה הכלכלית, הוא מועמד מוביל ובין לבין צריכים היזמים להגיע להסכמות עם הרשויות שבכל רגע עלולות להביא לסגירת המפעל...
שמונה חודשים ארכה הסרטת ´ההשתלטות´, שחלק מצילומיו בוצעו בידי אקטיביסטים שנרתמו למשימה מתוך להט אידיאולוגי במסגרת המלחמה בפירות הבאושים של הקפיטליזם והגלובליזציה. למאבק יש פנים רבות: זו יכולה להיות, כמו במציאות שלפנינו, מערכה יומיומית על מקומות ותנאי התעסוקה. תפקיד נוסף שמור לאינטלקטואלים כמו נעמי קליין, מי שכתבה את ´NO LOGO´ וחתומה על התסריט של הסרט שבפנינו. יחד עם בעלה, הבמאי אבי לואיס, אנו לומדים את מה שכבר דז´יגה ורטוב ידע: לקולנוע שמור תפקיד מכריע בעיצוב התודעה, קביעה נכונה שבעתיים בעידן שבו אפשרויות התיעוד נגישות וזולות. הסרט, העושה שימוש באמצעים קולנועים פשוטים ויעילים, מהווה קריאת השכמה שצריכה להעיר כל מי שחי במדינה המניחה לניצי ההון להשתלט בדורסנות על אמצעי הייצור והשלטון.
אנגלית וספרדית, כתוביות באנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|