|
|
|
 |
קולנוע אמריקאי |
 |
|
|
|
| |
|
ליבריה: מלחמת אזרחים לא מתורבתת |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: ג´ונתן סטאק, ג´יימס בראבזון , ג´יימס בראבזון, אקסל בומן
בימוי: ג´ונתן סטאק, ג´יימס בראבזון |
הופעה ראשונה: ארה"ב 2004
משך הופעה: 99 דקות
|
|
|
|
לקראת אמצע המאה ה-19 יושבה ליבריה על ידי עבדים משוחררים מארה"ב והייתה למדינה העצמאית הראשונה באפריקה השחורה - "מדינה יחידה בעולם שראויה לתואר ´מייד אין אמריקה´".
באמצע שנות ה-80´ של המאה ה-20, אחרי השתלטותו של סמואל דו, שקעה ליבריה לשורה של מלחמות אזרחים שלא פסקו גם אחרי הירצחו בשנת 89´. להיפך, בימי מחליפו צ´ארלס טיילור המצב עוד הסלים וב-2003 שקעה המדינה לטירוף מערכות מוחלט. תאוות בצע והתמכרות לכוח הינן סיבות כמעט בלעדיות לקטל ההמוני.
ארה"ב, מדינת האם, עסוקה במלחמות משלה, מגיבה בלאות שוות נפש, אבל האומה הליברית בונה בעיקר עליה כמי שתיכְפה את הפסקת שפיכות הדמים (ובעת ביקורו של בוש באפריקה, באמת לא מתחוללים קרבות בין הצדדים). הסוף ידוע: צי אמריקני מתקרב לאזור, טיילור עוזב לניגריה, 15,000 חיילי האו"ם שומרים על השלום ובסתיו 2005 צפויות בחירות.
ג´ונתן סטאק וג´יימס בראבזון בחרו לתעד את המערכה העקובה מדם משני צדדיו של המתרס. הראשון, דוקומנטריסט מנוסה, מציג את המצב כמו שהוא נראה במונרוביה הבירה. השני, עיתונאי שהתמחה בסיקור אזורי לחימה, התמקם עם צבא המורדים (והפך מטרה על הכוונת של סוכני טיילור). התוצאה היא סרט תיעודי בסטייל הוריטה, בעל אפקט של דרמה מסמרת שיער ולו בגלל הסיכון שלקחו השניים על עצמם - שיעור מרתק בהיסטוריה מודרנית המניח את עיקר המשקל על אדישות העולם המערבי לגורל היבשת השחורה.
פסטיבלים: IDFA, הוט דוקס.
אנגלית.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|