|
|
|
 |
קולנוע תיעודי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: אלכסנדר גוטמן, ולאצ´סלב טלנוב , אלכסנדר גוטמן , ניקולאי וולקוב
בימוי: אלכסנדר גוטמן |
הופעה ראשונה: רוסיה 2005
משך הופעה: 54 דקות
|
|
|
|
ב-1934 החליט סטאלין לבנות בית לאומי ליהודים אזרחי מדינתו. את הארץ המובטחת, בירוביג´ן, מיקם במעמקי סיביר, מרחק אלפי ק"מ מהמרכז. השפה הרשמית של הרפובליקה החדשה היתה יידיש ולא מעט אזרחים ממוצא יהודי התפתו להגיע אל מה שהוכרז כ"בית לאומי" - תחרות סובייטית רצינית לעלייה החמישית שהיתה אז בעיצומה.
את אלכסנדר גוטמן, דוקומנטריסט בעל ותק של שלושה עשורי יצירה, אנו זוכרים מפסטיבל ירושלים 2003 אליו שלח את סירטו הקודם ´פרסקו´. את ההתיישבות היהודית בבירוביג´ן הוא יוצא לבחון באמצעות שני צירים מרכזיים - הארכיוני, הכולל תמונות בשחור-לבן מן העבר, ובן זמננו, שבו מככב בוריס ראק, ראש הקולחוז ולדהיים. ראק, שבמקרה נולד באותה שנה שבה הוכרז על הקמת בירוביג´ן, הוא אדם שאיבד את לאומיותו תרבותו ולשונו. אפילו הוא עצמו מתקשה להסביר מה הוא עושה על האדמה הזו. הרי מה שנותר כאן אחרי 70 שנה זה לא הרבה יותר מקירות בניין הקולחוז כזכר לימים אחרים, יותר מפוארים. ילדיו בחרו להגר לישראל והוא נותר יהודי יחידי בסביבה, נאחז בזיכרונות ובקברי הוריו. כמו עיקר הפילמוגרפיה של גוטמן, גם סירטו החדש בנוי מרצף מרשים של תמונות אימפרסיוניסטיות הבוחנות את הדמות המרכזית בצורה רגועה ומעמיקה, ללא ההמולה, העיתונאית ברוחה, המקובלת לעתים ע"י מי שמבקשים לבחון סיפורים מן הסוג הזה. התוצאה: הספד לירי נוגע ללב על חיים עשירים שנגוזו מהעולם.
רוסית, כתוביות באנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|