|
|
|
 |
קולנוע גרמני |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: דגמר בילר, דונה צוקרברוט , כריסטיאן באוור , דיטריך מנגולד
בימוי: כריסטיאן באוור |
הופעה ראשונה: גרמניה/קנדה, 2004
משך הופעה: אנגלית, כתוביות בללא תרגום
|
|
|
|
לפני 1941 כל המהגרים החדשים מגרמניה, כולל פליטי היטלר, היו בבחינת סיכון בטחוני עבור שלטונות ארה"ב. רק בשלב מאוחר יחסית הוחלט כי האנשים הללו, המכירים לפני ולפנים את הגרמניוּת, יכולים לתפקד כאנשי מודיעין מן המעלה הראשונה - הן בתחום הלוחמה הפסיכולוגית והן בכל מה שנוגע לחקירת שבויים. כך הוקם בפורט ריצ´י, מרילנד, בסיס הדרכה של חיל המודיעין האמריקני שהכשיר מהגרים ששפות אירופאיות היו שגורות על פיהם מלידה. בחורים יהודים, חלק מהם עדיין בשנות העשְׂרה שלהם, רבים מהם אינטלקטואלים, עטו כמוצאי שלל רב על ההזדמנות שאיפשרה להם לצאת למלחמה פעילה נגד האוייב הנאצי. בתוך זמן לא רב הם חזרו ליבשת הישנה, הפעם כחיילים אמריקניים, וגם עם תום הקרבות המשיכו הבחורים לשרת ונטלו חלק פעיל בהליך הדה-נאציפיקציה של גרמניה המובסת. אחרי השחרור מהצבא הפכו חלק מהם לקורבנות המקארתיזם.
למעלה משישה עשורים אח"כ, כשנגוהות של התלהבות זוהרים בעיניהם, בשילוב קטעי ארכיון מאותם ימים רחוקים, יודעים הוֶטרנים לספר איך קוששו אינפורמציה שלא תסולא בפז או איך השפילו אנשי SS הודות לחוכמתם והיכרותם ממקור ראשון את המנטליות של האויב. מאחר ומדובר לא רק בעלילות עוצרות נשימה שלא סופרו עד היום אלא גם במְספרים שנונים, בעלי הומור חריף, לא קשה להבין מנין נובעת החיבה העזה שרוחש אליהם הבמאי כריסטיאן באוור ולא מה מקור ההתרגשות המתעוררת עם הצפייה ב´נערי ריצ´י´.
90 דקות
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|