 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
תיעודי |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| בימוי: יוני ציגלר, נועם פנחס |
הופעה ראשונה: ישראל, 2006
משך הופעה: 65 דקות
|
|
|
|
כבר יותר מעשר שנים שנסיעה להודו היא אחת מתחנות ההתבגרות של ההוויה הישראלית. אנחנו מכירים כל כך טוב את הישראלים שבהודו, עד שלפעמים אנחנו שוכחים שיש גם הודים בהודו.
הסרט "חומוס קארי" מציע מבט אינטימי על חייהם של הודים המתגוררים בכפר קטן ומפוצץ ישראלים. הכפר באגסו שוכן בהרי ההימלאיה ובזמן החורף הוא גשום, שומם וריק מתיירים. קאלה קומאר (28) מעביר בעצלתיים את שגרת יומו עם משפחתו בין כותלי הגסטהאוס החדש והריק שלו. משעמם לו. באפריל יוצאת השמש לראשונה ובאגסו מתעוררת לחיים. עוד עונה מתחילה ושוב מבול של ישראלים מציף את הכפר. שורש סינג (22) מתרוצץ בין הישראלים שיושבים בזולה שלו ומגיש לכולם את הדיל הקבוע - "ג''חנון-חמין". באחת המסעדות בכפר אנו פוגשים את גופאל שארמה (29), מלצר שרמנטי שמתחבב במהירות על הבנות.
"בחומוס קארי" אין ראיונות ונוכחותה של המצלמה אינה מורגשת. חווית הצפיה הזו חושפת אותנו לסצנות אינטימיות, מצחיקות ומרגשות, שמפתיעות בכל פעם מחדש. טיפות מתחלפות בדמעות, ולו ניתנת הזדמנות חד-פעמית לראות את עצמנו דרך עיניהם של ההודים.
עברית, הינדי ואנגלית, כתוביות בעברית ואנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|