|
|
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
דרמה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוצרים: ליאה פול, ננסי היוסטון, איזבל ריינו , ז'ין לאפווארי , לואי לאוורדייר |
הופעה ראשונה: קנדה-צרפת-שוויץ 1999
משך הופעה: 95 דקות
|
|
|
|
במונטריאול, 1963, חנה בת השלוש-עשרה מתמודדת עם אב ניצול שואה ומשורר כושל, ועם אם קתולית דיכאונית ואובדנית. בתי הקולנוע מקרינים את "לחיות את חייה" של גודאר, וחנה, המכורה לסרט, צופה בו שוב ושוב וקצת מתאהבת במורתה, הדומה לאנה קארינה (השחקנית הראשית בסרטו של גודאר). סרט נדיר על התבגרות נשית, הנוגע ברגישות בנושאים מורכבים כנדידה בין זהויות, דמות הזונה, קשר טוטאלי ואבוד עם האם וניצול מיני....
כשאפשרויות החיים נפרשות בפניה חנה מבינה שהחירות משמעה לקיחת אחריות על בחירתה כיצד לחיות את חייה.
ההומאז'' המרגש לגודאר וסיומו של הסרט במצלמת ה- 8 מילימטר של חנה מרמזים על עתידה כיוצרת קולנוע.
הסרט זכה בפרס הסרט הטוב ביותר בקנדה לשנת 1999, בפרס מיוחד של חבר השופטים בפסטיבל ברלין ה- 49 ובפרס הביקורת בפסטיבל טורונטו 2000.
פסטיבלים: ברלין, טורונטו, שיקאגו
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|