|
|
|
 |
קולנוע ישראלי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: ישראל 2005
משך הופעה: 47 דקות
|
|
|
|
"קטי דור היא הכתבת לענייני בריאות של הערוץ הראשון. קטי דור היא אשתי. קטי דור היא אם חדשה לבנינו בן השנה גור. התחלתי לצלם את קטי בחודש התשיעי להריונה בזמן שדיווחה על פיגוע בירושלים מדירתנו. באותה תקופה פרצה גם פרשת "רמדיה" וקטי דיווחה על הפרשה מבית החולים לילדים ולמחרת ילדה את הבן שלנו. מנקודה זו ממשיך הסרט לתעד ולרשום בסבלנות את השנה הראשונה של האימהות, שנה של שינוי ומעבר, שנה של רגעים קריטיים. הסרט עוסק בקשר שנוצר בין אם לבנה ובתהליך שבו מתנגשים הדחפים האימהיים העמוקים ברצון להמשיך במרוץ ולהיות אשת קריירה. בשבילי זה סרט על תיעוד, על התבוננות, על הטוטליות של חווית הצילום ועל רצונו של האב הצלם להעביר פיסות חיים ללא התערבות וללא פילטרים מרככים. בנוסף זהו סרט על המציאות הישראלית הקשה שחודרת ופולשת בשיא עוצמתה אל תוך ביתנו ומטשטשת את ההגדרות המקובלות בין הלאומי והפרטי." (חן שינברג)
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (1 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 1. עבר זמנו אבל לא בטל קורבנו. אין לי את האימייל שלך, חשבתי לנסות מפה
 | |  | | ב"ה
הודעה זו לקטי דור, הכתבת של הערוץ הראשון בעניין הבן של דינה, הילד שכופים עליו אשפוז כפוי ללא הסכמה של הפסיכיאטר המחוזי ולפי פסק דין של בית המשפט בניגוד לדין.
ראשית, ברור שלא תקין שבית משפט יוציא ללא הסכמה, בית משפט עכשיו צריך לשנות החלטתו כאשר ברור לכולם גם לה כי אין הסכמה של הפסיכיאטר המחוזי. בסמכות בית המשפט לשנות החלטתו, עוד לפני שבית המשפט שלערעור יתערב, קוראים לזה ביטול מחמת הצדק. זה שבית המשפט לא משנה, לא תקין בלשון המעטה, והאחריות להוצאת צו שכזה מוטלת על כתפי השופט. כמובן לשופט יש אולי מתמחה שבטח לא ראה ולא בדק וטעה.הינה לבית המשפט הדרך לרדת מהעץ. אם כן ואם לא, בית המשפט חייב עכשיו לבטל החלטתו ולא צריך לדאוג לפיטוריו!(חייבים לשנות את החוק)
אבל זה לא העניין. בית החולים זיו בצפת, יודע שביקש מבית המשפט להוציא צו ולא צירף הסכמת הפסיכיאטר המחוזי, לכן הוא איננו מנוע מלשחרר את הילד מיד!
הוא לא עושה כן, צריך להבין למה? יכול מי לומר כי עד שאין לו צו אז הוא לא יכול לצאת כנגד החלטת בית המשפט. לא נכון, כל שצריך הוא לא להגיב לערעור ולבקש פסד בהיעדר. או להגיב ולומר טעינו. זה לא המקרה, בזמן הזה יותר משבועיים מאז שנחשפה הפרשה, בכל זאת הילד שם ולאימא לא נותנים עשר דקות איתו, אקטימל.
קטי, תבדקי בבקשה ותראי שמי שמחזיק אותו הוא מי שחושב שאימא שלו מורידה אותו לתרבות רעה, מדיטציות מזרחיות.
לכן, הם תולשים את הילד מזרועות אימו בכוונת מכוון, ואני לא בטוח שאין שם קשר המנוגד לחוק בין מי מבית החולים וסביבתו לבין השופט הספציפי.
כיום יש לנו שופט, מבוהל ומי שממשיך להחזיק בילד בכוונת תלישה מזרועות האם.
בושו והיכלמו, זו לא היהדות שאני מכיר. אומנם, יש מי מכם שייטען להורדה לתרבות רעה והצלת נפשו של הילד ממש. אשיב לכם שלחטוף ילד מזרועות אימו בשביל לחנך אותו למה? אהבת אם? גם אם נלך אתכם, בסוף גרמתם לצער לשתי נפשות, אחת של אם שחטפתם לה הילד ושניה נפש טהורה של הילד שמתחנן לאימו. ברבריות לשמה.
ועוד, בטח אמרו לאם אין גבר, הרבה כוח אין לה
אבל יש לה אותך, קטי ובעזרתם השם עלי והצליחי, שחררי אותם, בין העיתונאים היחידים שאני מכיר בעלת יושרה עיתונאית. אמיתית. חבל שהרבה ילדודס במקצוע שלך, ילדודס שהורסים את צלם החברה שלנו.
בכבוד רב ובברכת דרך צאת לחופשי בהצלחה בקרוב אמן סלה.
הוסף תגובה | |  | |  |
|
|
|
|