קולנוע - אדמה משוגעת

תגובת גולשים (48 תגובות)

הוסף תגובה לכל התגובות

48. סרט מעניין, מרתק, מעורר מחשבה (ללא תוכן)

מרים , (10/12/2016)

47. אדמה טובה יוצר משוגע

דליה , מרכז (21/04/2007)

46. סרט חולני

בן קיבוץ , (07/03/2007)

45. אדמה משוגעת - סרט של אדם חולה מאד !!!

אמיתי , (28/02/2007)

44. סרט קשה לצפייה

יעל , (10/02/2007)

43. ברור שרוב הביקורות הטובות נכתבו על ידי עושי הסרט

גליה , (22/01/2007)

42. סרט קיטשי ודביק איום ונורא. התסריט - בושה וכלימה.

קולנוען ישראלי , (22/01/2007)

41. יצירה קולנועית - אבל צריך להיזהר

אבינועם גרנות , (10/12/2006)

40. סרט מרגש ועמוק

חיה , (06/12/2006)

39. הסרט לא ריאליסטי?!

, (28/11/2006)

38. לנועה שכתבה "סרט שטחי וולגרי"

, (26/11/2006)

37. קיצוניות ככלי בידי היוצר

, (26/11/2006)

36. כל אלו שטוענים שלפי הסרט היו בקיבוץ רק אנשים רעים


	טועה ובגדול, ברמה של חוסר הבנת הסרט וכוונות יוצריו. ע"פ הסרט היו הרבה מאוד נסיונות, לפחות של כל דמות משנה, לרומם את רוחם של האם ובנה ולהחזירם לזרם, אלא שהמצב שלהם היה כל כך קשה שהם לא יכלו לקבל זאת מן האנשים, פשוטו כמשמעו. דברים שנראים כברורים מאליו כגון הבאת הנפט בגשם של הסבא, הרצון העז של המטפלת להסב לאם תחושה טובה עם תרגום המכתב במכבסה, נסיון המניעה של אספקת התרופות המוגזמת של האחות ואפילו הנסיון של אברהם, חולה המין ה"מרשע" לקנות את ליבו של הבן עם סיבוב בפטרול והחזקת נשק- פשוט לא התקבלו, לאור הנצחון המוקדם יותר של ערך השוויון הקיבוצי אל מול רמיסת ערכי החירות של האם שהסיטו לגמרי אותה ואת בנה מהתלם. ברם, הביקורת האמיתית, החריפה והכמעט בלעדית של יוצרי הסרט כלפי הקיבוץ היא קבלתה של האם כאישה לא שפויה, שונה כביכול מההגמוניה והפופוליזם ששלטו בקיבוץ, והם אלו שגרמו להכל בסרט להראות כל כך מרשע. לרוב המקטרגים- התייחסות עניינית לטיעוניכם פשוט תוביל לכך שלא חשבתם מספיק על הסרט, לכן בואו נאמר זאת כבר עכשיו. מדובר ביצירת מופת אינטיליגנטית ומהוקצעת, שלא נראתה פה מעולם- החל מהבימוי וכלה בפריים הפשוט ביותר. ברור מאליו שלא מדובר בסרט לכולם ומעל לכך ברור שאלו האינטיליגנטים, הפתוחים ורחבי הראי יהנו ממנו יותר. שאפו לדרור שאול, רונית יודקביץ, תומר שטיינהוף, סבסטיאן אדשמיד, צוף פילוסוף ועדי רנרט וכמובן למפיקים שהשיקעו בפרויקט כל כך מוצלח. הוסף תגובה

יניב , (16/11/2006)

35. סרט שטחי ווולגרי

נעה , (09/11/2006)

34. סרט משעמם, לא מטופל,

ורד , (07/11/2006)

33. סרט רע

נעם , (05/11/2006)

32. כמי שהיתה ילדת חוץ בקיבוץ בילדותי, היה קשה לי מאד לראות את הסרט. היו שם הרבה דברים שחוויתי, אבל היתה איזו חד-מימדיות של חברי הקיבוץ. לפי הסרט לא היה צדיק אחד בסדום, מנסיוני היו גם אנשים טובים.

דורית , (30/10/2006)

31. סרט ענק.


	יצאתי מהסרט הזה המום ונפעם, וכנ"ל כל הקהל שיצא איתי. התחושה הייתה כמו אחרי סרט שעוסק או ליתר דיוק-שצועק את השכול, ממש כך. בראש ובראשונה מגיע הקרדיט לבמאי שהצליח לחדור בצורה כ"כ חדה ללב, כל הכבוד-הבסיס של סרט טוב הוא קודם-כל בסיפור, ואח"כ במשחק, ואני חושב שבשני המקרים דרור שאול עשה עבודה נפלאה. כל שחקן על הסט עשה עבודת-דמות מדהימה-רונית יודקביץ הייתה משכנעת באופן פנומנאלי בדמות שיצרה וכמו-כן גל זייד , שי אביבי, וכמובן-הילד המדהים שלא זכור לי בתוךדות הקולנוע בארץ ילד עם כזאת נוכחות על המסך-כל הכבוד לכולכם. הסרט בעיקר העביר את האוירה, ממש יכולתי "להריח" את הקיבוץ של השנים ההם, בשנות השבעים הייתי ילד עירוני, אך חלק גדול מהאוירה הצדקנית-אידיאולוגית שהייתה בקיבוץ חדרה גם לעיר. ולסיום-לכל הקבוצניקים\יות שראו את הסרט ונעלבו-אין לכם על מה. הסרט לא יוצא נגד הקבוצניקים-זה ידוע שהקבוצניקים או יוצאי הקיבוץ הם דווקא מהאנשים הטבים ועל פי רוב מהערכיים יותר שיש במדינה-אני מכיר רבים וטובים באופן אישי. הסרט מבקר בחריפות את ה"שיטה" הסוציאל-קומוניסטית ששמה את החברה והמדינה באופן ברור לפני הפרט-שיטות- החינוך הפרימיטיביות של לשטוף את הפה עם סבון-דבר אגב שאני זוכר אותו גם מהיותי ילד בגן-ילדים עירוני. שיטה שמייצרת "אנשים רובוטים" חסרי יצירתיות, חסרי מעוף, ומדוכאים מכל הבחינות-תופעה שרק מגבירה את התחלואות האנושיות,(כדוגמת סצינת המציצה של הפרה את אבר-מינו של "אברם"). כאמור-סרט אוטנתי מאוד-"זיהיתי" דמויות רבות שהכרתי בעת שהייתי בקיבוץ במרכז-הארץ-ממש אותן דמויות ואותן תופעות-גם שם התעללו בבע"ח. שוב-לא האנשים אשמים-כולם נולדים טובים ותמימים - שיטת החינוך הסוציאל-פשיסטית היא אשר גרמה לחברה להיות בעל-כורחה צרת-אופקים, פרנואידית, אכזרית, אימפוטנטית מבחינה רגשית ומעל הכל-מתחסדת וצבועה. אגב, מי שראה את הסרט-"מדורת-השבט" -שם יש בקורת דומה מאוד כלפי המתנחלים. שני הסרטים האלה עוסקית למעשה בתחלואות ובבעיות עצומות שנוצרות בחברה שהיא קטנה,סגורה וספרטאנית-מצואיסטית. הוסף תגובה

עמית , (29/10/2006)

30.

קיבוצניק לשעבר , (28/10/2006)

29. חלש ומאכזב

צפונית עירונית , (28/10/2006)

28. קיבוצניק צוחק ועצוב כאחד

ד , (17/10/2006)

27. סרט משוגע

הצופה , (15/10/2006)

26. הסרט מטלטל ומקסים באותה עת

אורה , (14/10/2006)

25. סרט חזק, מטלטל ואמיתי.

ענת , (13/10/2006)

24. למרות שאני קיבוצניקית

אורלי , (11/10/2006)

23. כתב אישום נגד החברה הקיבוצית

שלומית טולדנו קליין , (11/10/2006)

22. לדפי- סליחה על הטעות (הכנה, יש לציין) ותודה על התיקון

סיון , (10/10/2006)

21. "שדות שבעמק" בביצוע המקהלה הקאמרית תל-אביב

דפי דרוקר , (09/10/2006)

20. סרט נהדר

עוף מרוט , (09/10/2006)

19. אדמה משוגעת - סרט ענק


	יצאתי מהסרט עם הרגשה שזכיתי לשעה וחצי של התרוממות רוח. ואקדים - גדלתי בחינוך המשותף וגידלתי את ילדי בחינוך המשותף. באתי אל הסרט בציפיה לראות עוד השמצה, שאולי אצטרך לאחריו להגן שוב על החינוך שלנו, אבל...כל ההקדמה התבררה כחסרת כל משמעות בזמן הצפיה בסרט. ראיתי סרט עם יופי ויחוד של מבנה, משחק מעולה, מוזיקה וצילום מקסימים, וסיפור עצוב ומרגש. כל שנותר לעשות היה לשקוע בכסא ולהנות מהמוצג המשובח והראוי. מבנה הסרט כ-אפיזודות קצרות, שאת רובן אגדיר כ"פנינה", התימצות, הרמיזות, איפיון הדמויות, הדרך בה הדברים מתקשרים, מ ע ו ל ה. נכון שההתרחשות הינה בקיבוץ, אך לי זה בכלל לא שינה. כל סיטואציה המתרחשת בסיפור יכולה להתרחש בכל מקום כמעט וכן, גם הדמויות שאכן מוקצנות, אך מייצגות טיפוסים איתם ניפגשים בכל מקום שהוא ובכל אופני החיים בארץ ו-בהחלט גם בקיבוץ. החרמנות של גברים נשואים, "חיפוש זיון" של צעירים, התייחסות לאשה שחיה לבד, היטפלות לחלש ודברים נוספים שהסרט מעלה. (אבל ישנם גם דברים נחמדים בקיבוץ ובמערכות יחסים שבסרט). הסיפור של ילד המתמודד עם ילדות קשה מאד מתרחש בקיבוץ כי דרור שאול גדל בקיבוץ. לי נראה כי הכעס ה"גולמי" על הקיבוץ ה-"אשם" ב-"ילדות דפוקה", נשפך בסרטים קודמים (לטעמי, ממש לא שווים). יתכן וזו היתה הכוונה גם בסרט זה, אך מההתמקדות בסיפור של הילד, גם אם הקיבוץ הוא הרקע, נוצר סרט משובח ואוניברסלי. לדרור שאול ולכל השותפים - תודה וכל הכבוד. קיבוצניקית מעמק הירדן הוסף תגובה

רחל , (08/10/2006)

18. התהפכה לי הבטן


	כותבת לך בבוקר, לאחר שלא ישנתי בלילה... מה זה עוכר שלווה, כל הבטן התהפכה לי. אנשים, בתוך ביצה- מעופשת, ובמחסור אדיר לצורך בסיסי אינדוודואלי, הופכים לחלאות. זעקותיה של האם: "תברח מפה כמה שיותר מהר! יש פה אנשים רעים". בדידותו של אדם "שונה" מהם, חשיפתו האכזרית לעיני כל. העצמת "השגעון" שלו, כשכולם מטילים עליו את השגעונות שלהם. האחראיות של ילד קטן, כלפי הוריו הנרמסים מזדהה לחלוטין! התבגרות מואצת, חוסר אונים הכובל של בית הילדים. הבריחות לשום מקום,- הכל מגודר. הגניבות הקטנות, הכמיהה למשהו מתוק, מנחם (ארטיקים, סוכריה) הפעולות, טקסי האש הרציניים, בעוד יש כתובות "אש" ענקיות על הקיר, שאף אחד לא רואה. אין שום כתובת של בן אדם שיעזור. האיחולים של האם בבר- המצווה, שיוצאים מדם לבה- תהיה בן אדם! תהיה א ד ם! כמו שאמרת לי: חומות חומות של הגנה- בנית לך. אצלי הכל מוכחש, גם אז כאילו זה לא ממש קורה, זו לא אני! ולא יכול להיות שזה ימשך כל החיים. ובעיקר הרצון לברוח מפה מהר, ובהזדמנות הראשונה. פתאם זכרתי ילדה קטנה, חיוורת תמיד,מבוהלת, עצובה, אשמה בכל דבר, ואני מנסה כל החיים לחבק ולעודד אותה, זה מה שאני עושה- ע"י הציור, להציג לה עולם של חיים יפים... לא יכולתי לישון בלילה. כל הילדה הזו בעטה והסירה את כל הריפודים שהרעפתי עליה במשך השנים. ילדות שלמה השארנו שם, בגן עדן מטופח להפליא גינות נוי, ומדשאות, שירים ומנגינות למכביר, על האדמה המשוגעת ההיא. שיטה , או פס ייצור ששטף מוחות בצדקנות. והמאהב השוויצרי(שגדל נכון) קרע את חולצתו בהינף יד, הפך אותה לעפיפון- חופשי. האכלת התינוקות בקבוקי חלב, כמו שחולבים פרות ברפת- לפי שיטה.. וחדר האוכל – המקום שסועדים את ליבם, אותם שרצים רעי לב, בעלי עיניים מתרוצצות כחולדות עטות על טרף. מקום עם שפע מזון לגוף, ושום דבר לנשמה אבודה. עודי זוכרת את הכניסה לח. האוכל ובאיזה דפיקות לב הייתי נתקפת—תמיד מחדש כל יום כל ארוחה. בושה והשפלה, לספוג סגירת חשבונות עם הורי- הכל בעוינות במבטים רושפים, צקצוקי לשון. ואת לא יודעת את נפשך, את לא יודעת כלום ,- על בית חם מחבק, שבו אמא מבשלת ומגישה באהבה ודאגה אין קץ אוכל, לילדיה הכי פרטיים שלה. ______האופניים החדשות שהילד קיבל מסבא, והוא דבק ביישנות. זה מדהים: כי לגביי- האופניים היו חבר בלב ובנפש. נשאו אותי למחוזות הדמיון. ימים רכבתי לי, ובניתי סיפורי אגדה, שסיפרתי ושרתי לעצמי. בשבילי השדות והכרמים, אז שמעתי את משק כנפי החופש. הוסף תגובה

בר , (08/10/2006)

17. סרט מרגש אך דרוש התייחסות הולמת

עומר כהן , (05/10/2006)

16. "אדמה משוגעת"- מומלץ בחום


	כבר מזמן לא הזדמן לי לראות סרט ישראלי על רמה באמת, תוצאה של שילוב של במאי מצוין, מוכשר ומקצוען כדרור שאול, ביחד עם קובץ שחקנים מוכשרים מאוד כגון הילד תומר שטיינהוף שבהחלט מצליח לכבוש את הצופה כילד בן 12 בקיבוץ ישראלי אי שם באמצע שנות השבעים, ורונית יודקביץ' שמגלמת את אמו המעורערת בנפשה. למעשה, תומר שטיינהוף המגלם את הנער דביר הוא הכוכב העולה של הסרט הנפלא הזה, אי אפשר לעבור את הסרט הזה מתחילתו עד סופו מבלי לשאול לפחות פעם אחת: איפה, איפה מצאו את הילד המקסים הזה? אין צופה שלא ייפול בקסמיו של תומר שטיינהוף, שעוד צפוי לו עתיד גדול כשחקן (זאת כמובן בתנאי שירצה להמשיך להיות שחקן, ואני מקווה בשביל כולנו שכן). גם לשחקנים שי אביבי ופיני טבגר מגיע אגודל למעלה על משחק נהדר ומשכנע. הסרט נוגע ללב ומשעשע ומצחיק כאחד. נוגעים ללב כאשר הילד הכל כך צעיר נאלץ להתמודד עם מעמסה כה כבדה של אם חולה בקיבוץ המבקש לדחות אותה, לצד קטעים משעשעים הגורמים לעיתים להתגלגל מצחוק, כמו הקטע שבו סבתו של הנער מחשבת ומחשבנת למי מחברי הקיבוץ היא כן תיתן ריבה טובה שהוכנה מהעץ שלה- ולמי לא, והקטע שבו המדריכה הצעירה וההחלטית של הילדים מנסה, עם המבטא הצרפתי שלה, להסביר להם על מין ומזהירה אותם בנחרצות ש"מין זה דבר שחייבים לעשות רק בגיל 18 ורק כאשר אוהבים", ורגע אחרי כן רצה לשירותים להקיא, מעניין מאיזו סיבה... מסקנתי הנחרצת היא שאסור להחמיץ את הסרט המעולה והנוגע ללב הזה, אחד הסרטים הטובים ביותר שנעשו בישראל לאחרונה. סרט שכולו יופי ארץ ישראלי ישן וטוב, והבורגניים שבין הצופים יחושו צביטה בסצנה הנועלת את הסרט, שבה רואים את כוכב הסרט ואת חברתו מהתנועה רוכבים יחדיו על אופנים בשביל צר וארוך שעובר בתוך שדות ירוקים-ירוקים וברקע מתנגן השיר "שדות שבעמק" של הגבעתרון... הוסף תגובה

סיון , (05/10/2006)

15. למה אדמה משוגעת ולא אדמה טובה?

בת קיבוץ , (02/10/2006)

14. מרגש למרות הפגמים הבולטים

שני , (02/10/2006)

13. בבקשה, קצת איזון

תמי , (01/10/2006)

12. אתמול ראיתי-סרט חזק ביותר!!!

קיבוצניקית , (01/10/2006)

11. בהצלחה עם ה"אוסקר"

איריס , (30/09/2006)

10. סרט נפלא, מרגש, חזק.

דורית , (30/09/2006)

9. שבוע אחרי ואני עדיין לא רגוע

יונתן כוכבי , (23/09/2006)

8. אדמה משוגעת

מיכל , (10/09/2006)

7. צובע את הקולנוע הישראלי מחדש

תומר , (04/08/2006)

6. השתתפתי בסרט

לירון ברגמן , (28/07/2006)

5. טוב בהרבה מסרטיו הקודמים של שאול

fonney , (21/07/2006)

4. ממש לא

רעות , (20/07/2006)

3. אדמה משוגעת

, (13/07/2006)

2. סרט מרגש ביותר

לילך , (13/07/2006)

1. סרט מדהים

גלית , (13/07/2006)