 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
קולנוע אמריקאי |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: לי מרוין , אנג'י דיקנסון , קין ויין |
הופעה ראשונה: ארה"ב 1967
משך הופעה: 92 דקות
|
|
|
|
שנתיים אחרי שנורה ונפצע ע"י שותפו במהלך שוד, חוזר ווקר (אין שם פרטי) כדי לנקום בחברו הטוב על שגזל את כספו ואת אישתו, ומגלה כי קונצרן מסתורי עומד מאחורי צרותיו. זוהי בקצרה העלילה שמניעה את ''הפגיעה בול'' הקלאסי. גם אם לא הוערך כך בזמנו נחשב היום ''הפגיעה בול'' לאחד הסרטים החשובים של הסיקסטיז. יחד עם ''בוני וקלייד'' (שנוצר גם הוא ב-67'') הוא הביא לארה"ב את בשורת הקולנוע האירופי המתחדש, והצליח לבטא תחושה אמיתית של בוז וקבס כלפי השלטון בזמן שבאסיה מתרחשת מלחמת ויאטנם, ובארה"ב מחריף הויכוח הציבורי, וזאת בתקופה שהקולנוע לא טיפל כלל במלחמה ובהשלכות החברתיות הדרמטיות שלה. יותר מכל, החשיבות של ''הפגיעה בול'' היא בסגנון הקולנועי שלו. על פלטפורמה של סרט מתח מהוקצע בנה בורמן סרט מתוחכם בסגנון רנה ואנטוניוני, כשהוא נעזר ביכולתיו של לי מרוין לייצר דמות אניגמטית, פגועה ואטומה כמעט לחלוטין. היום הוא מוזכר בנשימה אחת יחד עם "אויב הציבור", "התרדמה הגדולה", "בוב לה-פלאמבה" ואחרים, כאחד מסרטי הפשע הטובים ביותר אי-פעם.
אנגלית, תרגום לעברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|