 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
תיעודי |
|
|
|
|
| |
| MEMORY FOR MAX, CLAIRE, IDA AND COMPAN |
זיכרון עבור מקס קלייר אידה וחבורתם |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: קנדה 2005
משך הופעה: 112 דקות
|
|
|
|
שנתיים לאחר יצירת המופת שלו "למות בחסד", בה תיעד את גסיסתם של חוסים בהוספיס בטורונטו, שב הבמאי הקנדי הדגול אלן קינג לתעד את מצב הקיום האנושי בהתקרב קיצו.
קינג, יליד 1930, מתמודד בסרטו החדש בנושא אובדן הזיכרון (דמנציה) אצל זקנים שעברו את גיל הגבורות ומאושפזים יחד במוסד גריאטרי בטורונטו. נאמן לסגנונו הייחודי, אותו הוא מכנה "דרמה אקטואלית", הוא זוכה באמון גיבוריו, מחליט מה לתעד, ואז משאיר את הצלם והמקליט שלו לתעד בלעדיו את הסצנות המצולמות. הוא גם אינו נוכח בחדר העריכה.
התוצאה מעוררת השתאות; קינג מצליח לנהל חקירה מעמיקה ומלאת אהבת אדם באופן בו עמדות אישיות ומערכות יחסים משפיעות על הזיכרון וזאת מבלי לאבד מהתנופה הפואטית והדרמטיות הקולנועית המאפיינות אותו ואף להחדיר רגעי חסד לתמונת העולם המעוצבת לעילא שלו.
אנגלית ללא תרגום
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|