|
|
|
 |
דרמה |
 |
|
|
|
| |
| La Vita Che Vorrei |
החיים שרציתי |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: ליונלו צ'רי , ג'וזפה פיצ'וני, לינדה פרי, גלטיירו רוזלה , ארנלדו קטינארי , סימונה פאג'י , מיקלה פדריגוטי
בימוי: ג'וזפה פיצ'וני |
| משתתפים: לואיג'י לו קאשו , סנדרה צ'קרלי , גאלאתיה רנזי , פביו קמילי , ניני ברושטה |
הופעה ראשונה: איטליה/גרמניה 2004
משך הופעה: 128 דקות
|
|
|
|
סטפנו הוא שחקן קולנוע ידוע ומוערך, שמקבל את התפקיד הראשי בדרמה תקופתית נוסח "הגברת עם הקמליות". הוא מופתע לגלות שהתפקיד הנשי הראשי ניתן לשחקנית לא מוכרת וחסרת נסיון בשם לאורה. סגנון המשחק האינסטינקטיבי והפתוח של לאורה שונה מאוד מזה של סטפנו, שגאה בהכשרה הקלאסית שלו, אבל סטפנו מוצא עצמו מוקסם מן ההתלהבות של לאורה וההזדהות שלה עם הדמות. כבר במהלך החזרות, המשחק העשיר והרגשי של לאורה מטשטש את הגבולות בין מציאות והעמדת פנים וסוחף אחריו את סטפנו. הדמויות שלהם מנהלות רומן חשאי ואסור ברומא של המאה ה-19, ועל אתר הצילומים נסחפים שני השחקנים למערכת יחסים רומנטית ומלאת מהמורות.
"אני מספר סיפורים על אנשים, על החלומות שלהם, על האשליות", מעיד הבמאי ג''וזפה פיצ''וני על סרטיו. ב"החיים שרציתי" יוצר פיצ''וני סיפור אהבה כפול נוסח "אהובת הקצין הצרפתי" של קרל רייז, ויוצר מעברים יפים להפליא בין הסרט-בתוך-סרט והמציאות. הוא מתאחד עם לואיג''י לו קאשו וסנדרה צ''קרלי, שניים מטובי השחקנים באיטליה היום, שכבר עבדו אתו בסרטו הקודם "האור של עיני". השניים מפיחים חיים בדמויות שמשלבות עדינות ותשוקה, ויוצרים סרט יפה וסוחף.
ג''וזפה פיצ''וני נולד באסקולי פיצ''נו בשנת 1953 ובשנת 1988 ביים את סרטו הארוך הראשון. מאז זכו סרטיו בפרסים רבים בפסטיבלים ברחבי העולם. "החיים שרציתי" הוא סרטו השלישי שמוקרן בפסטיבל חיפה. הסרט הוצג לראשונה במסגרת התחרות בפסטיבל ברלין 2005.
איטלקית, תרגום לעברית ואנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|