 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
דרמה |
|
|
|
|
| |
| Paradise Now |
גן עדן עכשיו |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: ברו באייר , האני אבו אסד, ברו באייר , אנטואן הברלה , סנדר ווס
בימוי: האני אבו אסד |
| משתתפים: קאיס נאשף , עלי סולימאן , לובנה אזאבל , אמר הלל , היאם עבאס , אשרף ברהום |
הופעה ראשונה: הולנד/ישראל/גרמניה/צרפת 2005
משך הופעה: 91 דקות
|
|
|
|
סוהא, בחורה ערביה צעירה ונאה, עוברת במחסום ישראלי בדרכה לשכם. סוהא נולדה בצרפת, גדלה במרוקו במשפחה מבוססת, והיא מנהלת מערכת יחסים עם סעיד, בחור פלשתינאי שגדל במחנה פליטים. סעיד עובד במוסך קטן עם חאלד, חבר מילדות, והשניים מעבירים אחר צהריים שקט, שותים תה ומעשנים נרגילה על גבעה שמשקיפה על שכם. השלווה שלהם מופרת על ידי ג''מאל. ג''מאל נשלח להודיע להם שהם נבחרו על ידי הארגון לבצע פיגוע התאבדות בתל אביב בתגובה להריגת שני ערבים.
האני אבו-אסד מגיש סרט רב-עוצמה ומאוזן בדעותיו על נושא שנוי במחלוקת ועוסק בכל הטרגדיה והמורכבות של הסכסוך הישראלי-ערבי. הסרט צולם בשכם, נצרת ותל אביב, ואסד משתמש בדמותה של סוהא כדי לעמת את הקול הפלשתינאי המתון עם המחויבות וההקרבה העצמית של סעיד. הוא יוצר סרט עשיר ברבדים וניואנסים ומטפל ביד רגישה בנושא עכשווי וטעון. "להעניק למחבלים מתאבדים פן אנושי בלי להפוך אותם לגיבורים היא משימה לא פשוטה", כותב דן פיינרו ב''סקרין''.
האני אבו-אסד, יליד נצרת, למד בהולנד הנדסת מטוסים ועבד שם במקצוע במשך כמה שנים לפני שפנה להפקת סרטים עבור הקולנוע והטלוויזיה. בשנת 1990 הקים את חברת ההפקה ''אלול'' ובשנת 1992 ביים את סרטו הקצר הראשון. סרטו הקודם, "החתונה של רנא", זכה בפרס עוגן הזהב בפסטיבל חיפה 2003. סרטו החדש של אסד, "גן עדן עכשיו", הוקרן לראשונה בתחרות הרשמית בפסטיבל ברלין 2005 וזכה בשלושה פרסים, כולל פרס אמנסטי.
ערבית, תרגום לעברית ואנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
| תגובת גולשים (8 תגובות) | | | | | הוסף תגובה לכל התגובות | | 8.
 | |  | | http://www.imra.org.il/story.php3?id=28341
הוסף תגובה | |  | |  |
| 7. למה לעשות סרט על מניעי מתאבדים מחבלים?
| | | | כשם שאינני מנסה להבין את מניעי הצופים הנלהבים מהסרט
הזה, כך לא מובן לי הצורך לרדת לחקר מניעיו של מחבל מתאבד ולהפוך אותם לדיון ציבורי,
במה זה יהפוך אותנו לאנושיים יותר אם נבין את מניעיו של רוצח?ומחבל מתאבד הוא רוצח של המין האנושי!
התמונות של אןטןבוסים מפוייחים ומרוטשים,הלוויות קורעות הלב, המהומות האלימות בשטחים, הן סרט הרבה יותר חזק
ואפקטיבי, מן הסרט הזה. גמגומי הצטדקויות עולים מפיהם
של יוצרי סרט התעמולה הזה,הם פשוט הוסיפו לטרור ההתאבדות קומה אסתטית כביכול בתירוץ של פסיכולוגיית
המעמקים.איום ונורא עלבון למין האנושי.
הוסף תגובה | | | | |
| חוה ליבוביץ , (04/02/2006) |
| 6. לא הבנתי.....מותר לרצוח?
| | | | הסרט קשה לצפייה לכל אדם אינטליגנטי. משמעותו של הקרנת סרט עם פעלולים רגשיים שנושאו הוא רוצחים, מרחיק מעבר לקונפליקט הפלסטיני-ישראלי.
הוא מעלה את השאלה מה מרגיש הרוצח לפני ביצוע מעשה הרצח? גורם לנו להזדהות עם הגיבור הרוצח. גורם לצופה להבין כי רצח זה לא רע בנסיבות מסויימות. הרמה המוסרית של הסרט מסוכנת לאנושות כולה. רוצח הוא לא גיבור גם אם הוא חייל לא לכך השמאלנות מטיפה?
הוסף תגובה | | | | |
| 5. סרט מגמתי
| | | | הקטע האחרון בסרט עיצבן אותי. סעיד המחבל, שבחר לא לעלות על אוטובוס של מתנחלים בגלל שהיתה בו ילדה קטנה, בחר לעלות ולהתפוצץ באוטובוס מלא חיילים קרביים. במציאות, רוב הפיגועים נעשו בלב אוכלוסייה אזרחית, ונהרגו בהם הרבה ילדים ובני נוער. אם כבר הבמאי רוצה להראות מציאות אמיתית, מוטב היה שיראה את שני הצדדים, על כל הכיעור והטוב שבהם. לא רק פני הצד הכובש מכוערים, אלא גם פני המתאבדים. אי אפשר לצבוע רצח באור רומנטי.
הוסף תגובה | | | | |
| 4. אה.. יא פלסטין
| | | | סרט יפה, העלילה שלו מהודקת טוב כך שלאירופאי ולישראלי שבתכלס נועד הסרט בשבילם לא ירגיש רע עם הסרט
כך הקולנוע הפלסטיני ייראה כל עוד אין כסף פלסטיני שיוזרם ליוצרים שיגידו את מה שבאמת הם רוצים להגיד בצורה הכי קולנועית שאפשר מבלי לדאוג למימון הבא מאירופה
זה מאוד מצער.....זה המצב צריך להכיר בו
הוסף תגובה | | | | |
| קאיד אבו לטייף , (28/11/2005) |
| 3. מצויו
| | | | זה הסרט איכותי, טוב ומעולה, כאן פוקחים את עינינו ומראים את האוכלוסיה השכנה העיר שכם, חייהם ותיסכולם נגדנו ,מפחיד פחד לראות את צורת החיים הזו וחבל שזה כך, מקומם, המון בלבלה בראש, הראש לא מעקל את הנראה צילום מעולה משחק אמיתי וכנה. שווה צפיה כפולה.
וכאן ההזדמנות להודות ליוצרים ולשחקנים על הסרט הנפלא
הוסף תגובה | | | | |
| בן כהן שני , (23/11/2005) |
| 2. סרט חזק מאד
| | | | פעם ראשונה שיצא לי לראות את שכם מזווית קצת אחרת...
הסרט עשוי בצורה מאד מקצועית. מאד מעניין לראות מה עובר להם בראש ומה השיקולים שלהם לגבי ההתאבדות. היה קצת קשה לשכנע אנשים להצטרף לראות את הסרט, אך לדעתי זה הוא סרט חובה!
הוסף תגובה | | | | |
| 1. אהבה או התאבדות
| | | | סרט מצוין. חזק, ריאליסטי, אמין מאוד. שחקנים טובים וצילום מוקפד. ומעל כל זה: הפעם הראשונה שבה ראיתי יוצר או אדם פלסטיני כלשהו שמניח סימן-שאלה גדול מאוד מול תופעת ההתאבדות למען המולדת. הקונפליקט בסרט הוא לא מול ישראל, אלא יותר קונפליקט של חיים מול מוות, פוליטיקה מול רומנטיקה. סרט מרענן שעוד לא נעשה כמוהו, וגם התיעוד הרציני ביותר שנעשה עד כה בסרט עלילתי לתופעה המזעזעת של בית-החרושת למתאבדים.
הוסף תגובה | | | | |
|
|
|
|