 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
קולנוע פלסטיני |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: סטארה פרסי, ראשיד משהראווי , משהראווי, אוסקר קרונופ , ז´אק בס
בימוי: ראשיד משראווי |
| משתתפים: יוסף בארוד , מחמוד מסד , ארין עומר , עבד א רחמן אבו אל קאסם , פואד אל שומאלי |
הופעה ראשונה: צרפת/פלסטין 2005
משך הופעה: 90 דקות
|
|
|
|
אחמד, גבר ציני וספקן, לפעמים גם רתחן ואפילו גס רוח, מגיע לעזה לרגל הלוויית אביו. אין לו שום כוונה להישאר כאן, גם לא אחרי שהוא פוגש ידיד משפחה ותיק. לזה יש חלום הנמצא בשלבי מימוש ראשונים: להשלים את בניית התיאטרון הלאומי הפלסטיני – עכשיו יש רק יסודות אבל העתיד מי ישורנו. המשימה שהוא מטיל על אחמד – האחרונה שאחמד מוכן ליטול על עצמו – היא עריכת אודישנים לשחקנים פלסטיניים עתידיים. הוא מנדב לו את ביסאן, קריינית חדשות לשעבר בטלויזיה הפלסטינית. זו מבחינתה מביאה את לומייר, הצלם שלה. הצוות המצומצם עובר דרך הפזורה הפלסטינית בירדן, סוריה ולבנון והבמאי מטיל על נבחני הבד משימה בלתי אפשרית: לשחק המתנה...
פסטיבל ירושלים מלווה את הפילמוגרפיה של ראשיד משהראווי, מבכירי הבמאים הפלסטיניים, כבר מראשיתה. היבול הקולנועי שלו במלואו, כולל הפרקים הדוקומנטריים, מצליח לשרטט דיוקן מרתק, מבפנים, על סף האבסטרקטי, של הישות הפלסטינית תחת הכיבוש הישראלי. עם היכולת הקולנועית המוכחת שלו, בסיוע דמויות איתנות ותסריט הדוק, מתייחס סירטו החדש למהות הפלסטיני כהמתנה אחת גדולה, המתנה שהיא אמצעי הישרדות (יש גם מי שמפרשים את ההמתנה כאלטרנטיבה למאבק המזויין). כמו בכל הקריירה הקולנועית של משהראווי, הקיום הלאומי מצטמצם לאישי וכמו ב`עוצר` (פסטיבל ירושלים 94`) או ב`חיפה` (פסטיבל 96`), גם ב`המתנה` לא תמצאו פתרונות פשטניים ומתלהמים או רחמים עצמיים אלא בעיקר טונים מינוריים ועצב עמוק.
ערבית, תרגום לאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|