|
|
|
 |
תיעודי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| יוצרים: מישל נגרופונט , ניק פאפס |
הופעה ראשונה: ארה"ב, 2005
משך הופעה: 88 דקות
|
|
|
|
מתאדון הוא תחליף סם שמוסדות הרווחה משתמשים בו כבר למעלה מ-40 שנה. אם תפקידו הוא לתת פתרון קל לבעיה חברתית קשה, המתאדון עושה את שלו ביעילות. מבחינה אישית התרופה גורמת לנזק לא פחות מהמחלה – מדובר בהתמכרות שסממניה לא בהכרח עדיפים (למעט העובדה שהסם הזה מחולק בחינם). "אזיקים נוזליים" מכנים המשתמשים את התרופה, המחולקת לעתים במינונים מטורפים. לעומת זאת, אין ג`אנקי שלא יודע כי מתאדון שנבלע יחד עם בנזודיאזפין, מוביל לסוטול בעוצמה הרואינית.
בפסטיבל ירושלים לפני עשור הציג מישל נגרופונט את `אשת יופיטר`. עפ"י עדותו שלו, סירטו החדש נעשה בעקבות מותה ממנת-יתר של גיסתו. על מנת להשכיל אותנו בפרטים מדעיים על עולם המכורים, הוא טורח להלעיט אותנו באינפורמציה יבשה. במקביל הוא מפגיש את הצופה עם צרכני סמים קשים ותחליפיהם – 18 חודשי מעקב צמוד אחרי משתמשים ואנשי רווחה האמורים לתת מענה להתמכרותם. מילי, מנחת הקבוצה, נקייה כבר 9 שנים מהרואין וממתאדון. "בזכות העקשנות" היא מגלה, ומוסיפה ביובש את עובדת מותם של שני בעליה ואת התקף הלב שבו היא עצמה לקתה. לעומתה נפרשים בפנינו ייסוריהם של כמה מכורים, חלקם חיים שלושה עשורים על התרכובת מתאדון ובנזו. כבר בסרט המעודן הנ"ל גילינו כי נגרופונט הוא קולנוען בכל רמ"ח אבריו ואי אפשר שלא להתפעל מסיגנון הצילום (הרבה קלוז-אפים) והעריכה ומהשימוש האינטליגנטי בפסקול (או העדרו) – בעיקר מוסיקה מזככת (ג`ז וגוספל) – אמצעים התורמים לתחושת האינטימיות הנוצרת בינינו לבין מי שמופיע מולנו על המסך.
אנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|