 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
דרמה |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| יוצרים: לוקטב ג`וליה , ג`אד מלני, לוין ג`סיקה , דבי בנואה |
| משתתפים: וויליאמס לואיזה , פ. ווינסטין גוש , סאקס גארת` , נימאבי נימאבי |
הופעה ראשונה: ארה"ב/גרמניה/צרפת 2006
משך הופעה: 90 דקות
|
|
|
|
נערה צעירה ממלמלת כמה משפטים על מוות, יוצאת לתוך חללו של טרמינל. היא אינה יודעת לאן ללכת. הסלולרי שלה מצלצל. קול גברי מדריך אותה. היא יוצאת. מכונית ממתינה. הנהג מסיע אותה למוטל. היא עולה לחדרה ונפרדת מן הנהג. המתנה. היא יוצאת למרפסת. הסלולרי מצלצל. קול גברי מורה לה לחזור פנימה ולהגיף את התריס. היא מצייתת. הטלפון מצלצל. היא קושרת את עיניה. שלושה גברים, פניהם מכוסים במסכות שחורות, נכנסים לחדר. הם מדריכים אותה, בוחנים אותה, ורק כאשר הם משוכנעים בנכונותה הם ממשיכים. עכשיו הם מצלמים אותה. על רקע פוסטר רדיקלי, הם מביימים קלטת. אישה עם מדים ורובה מוסרת הצהרה אחרונה. מכאן היא תמשיך למשימה.
בטון יבש, כמעט מונוטוני, בלי הסברים מיותרים, בלי פוליטיקה, דת, אתניות או פסיכולוגיזם, עוקב הסרט שלפנינו אחר שני ימים ושני לילות בדרכה של אישה צעירה אל משימת המוות שלקחה על עצמה. הגישה הקולנועית שבוחרת ג`וליה לוקטב לסרטה הראשון היא מינימליסטית במיוחד, ועדיין, למרות שהיא נמנעת ממתן תשובות, היא מצליחה לעורר הזדהות של ממש עם הדמות הראשית שלה , הדיסונסס הרגשי הזה הולך ומצטבר ככל שהסרט מתקרב אל עבר שיאו, והוא שהופך את הסרט ליצירה נועזת ומסעירה. פרס ראשון בתחרות "השבועיים של הבמאים" בפסטיבל קאן האחרון.
אנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|