 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
קולנוע תיעודי |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: ישראל 2006
משך הופעה: 50 דקות
|
|
|
|
"סכנין, חיי. עדיף לי למות משהם ירדו ליגה". אומר והיב זועבי, תושב כפר מצר, בעיצומו של ויכוח לוהט. עיניו מבוהלות. שערותיו הבלונדיניות בורקות בשמש. ברקע, נוף אחר צהריים יפהפה של עמק יזרעאל המזרחי והר תבור. הזמן, מאי 2005, ערב משחק מכריע של הפועל איחוד בני סכנין. קבוצת הכדורגל הערבית נמצאת על סף קטסטרופה: לפני שבועות אחדים איבדה את סיכוייה לשמור על הגביע ועתה היא נמצאת בסכנה ממשית של נשירה גם מליגת העל. זה איננו משחק כדורגל . זהו מאבק על הקיום . הסרט מתחיל שנה קודם לכן עם הזכייה ("מדהימה. היסטורית. חסרת התקדים") של הקבוצה הערבית בגביע המדינה, ליל השמחה הגדולה שבין ה-18 ל-19 במאי 2004. הוא עוקב אחר סיפורה הדרמטי, רב התהפוכות, של קבוצת הפועל איחוד בני סכנין, מאז אותו לילה ועד סוף עונת הכדורגל שנה אחר כך - באביב 2005. אולם אין זה רק סרט על כדורגל . הוא מבקש לצייר תמונת פסיפס רבת ניגודים של החברה הישראלית - תמונה רחבה שהכדורגל משמש לה נקודת מוצא .
עברית וערבית, תרגום לעברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|