|
|
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תיעודי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חמש שנים עקב הבמאי והצלם התיעודי מרקו פראדו אחרי אסטמירה בצילום אינטימי שלא נותן מנוח. מוזיקה צורמנית מלווה אותה כשהיא פוסעת במה שנדמה מדבר אינסופי של אדמה ואבנים משוננות, מייחלת למיסתור שלה. המזבלה ליד ריו דה-ז''נרו, בה בחרה לגור למורת רוחם של ילדיה. "אני חושפת את האמת" היא מגדירה את עצמה, מנסחת בבהירות מפתיעה מינוחים חשמליים הנוגעים למערכת העצבית בגוף. "יש מעבר. תמיד יש מעבר. לזה, ואז גם מעבר לזה", היא אומרת לידידה הזקן, השוכב שרוע בתוך שקיות ניילון קרועות. אסטמירה מאובחנת כסובלת מסכיזופרניה חריפה. אפשר להיתלות בזה כשמחפשים הסבר מפוייס למונולוג השנאה שלה כלפי אלוהים, חלקו בשפה מיסתורית משלה. אפשר גם לקלף בעדינות את שכבות האגרסיה הוורבליות, ולזהות מתחת לגוף הכבד אשה פגועה שחוויה טראומטית אמנם צילקה אותה לעד, אבל החיבור הנבואי שלה לאל אינו נחלתו של האדם הרגיל, והיא אכן חיה עימו בקרבה אותנטית.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|