 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
דרמה |
|
|
|
|
| |
| LE TEMPS DES PORTE-PLUMES |
עת העטים |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: ז'אן-פול רוב , רפאל כץ , אנני ז'יררדו |
הופעה ראשונה: צרפת 2005
משך הופעה: 90 דקות. צרפתית, תרגום לעברית
|
|
|
|
1954. שני הוריו של פיפו בן התשע נאסרו בנסיבות מפוקפקות ועתה הוא מבלה בבית היתומים. גוסטב וססיל, צמד איכרים קשי יום מאמצים אותו, בערך באותו האופן שבו הם רוכשים פרה בשוק.
השתקנות של הזוג אינה מבשרת דווקא על אנטגוניזם, יותר על גישה מסורתית שמכבדת מאמץ, עבודת כפים ומשמעת, עם מעט מאד עידוד לבן חסותם הצעיר. בעוד היחסים בינו לבין הוריו החדשים מתפתחים לאט, כמעט ללא מילים, פיפו מוצא מעט נחמה באלמנה המקומית, המואשמת בידי המקומיים כעוסקת בכישוף, ובשיטוט אינסופי בטבע.
על בסיס הביוגרפיה שלו מביים השחקן הותיק דניאל דובאל דרמה אנושית קטנה ומפתיעה בעוצמתה. עיקר הצלחתו של הסרט נובעת מן העדינות שבה הוא מתאר את היחסים הנרקמים בין דמויותיו, עם תקשורת מילולית מועטה שאת מקומה תופסות מחוות אנושיות קטנות. הטבע, אשר האדם אינו זר לו אלא חלק פעיל בתוכו, מוסיף פיוטיות פשוטה והתוצאה הסופית היא סרט צנוע ומרגש.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|