 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
קולנוע תיעודי |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| יוצרים: לופה פרז גארסיה , מרתה אסטבן, הרמן מוסלופי, סנטיאגו בונטה , קארלוס אסמן |
הופעה ראשונה: ספרד/ארגנטינה 2005
משך הופעה: 79 דקות
|
|
|
|
ללופה פרז יש בעיה, היא מתקשה להבחין בין יד ימין ליד שמאל, היא גם לא מצליחה לזכור אם בילדותה רכב הנשיא חואן פרון במסע הניצחון שלו בשדרה שמתחת לחלון הבית מצד ימין לכיוון שמאל או שמא זה היה להיפך. כך, בדימוי האירוני הזה, פותחת הבמאית הצעירה לופה פרז גארסיה את המסע שלה מברצלונה עיר מגוריה לביקור מולדת במאר דל-פלטה שבארגנטינה. שם היא מנסה להבין סוף סוף את שורשי הבלבול.
היא עושה זאת בסדרה של מפגשים טעונים עם אמהּ שהצביעה תמיד למפלגות הימין, עם בני משפחה וחברים שסבלו בעשורים האחרונים מן הטלטלות הפוליטיות שעברו על המדינה שעדיין מתקשה להתאושש מהמשבר הכלכלי האחרון. היא חוזרת לשיעורי צלילה למרות שבילדותה כמעט נהרגה בשל פעילות דומה והיא תנסה להבין מי היה נאמן ומי בגד, מי שיתף פעולה ומי הלשין, מה זה הימין ומי זה השמאל.
סרטה של פרז גארסיה מוגש כיומן תיעודי אך מהר מאוד נגלה כי מדובר ביצירה מתוכננת בקפידה המצולמת וערוכה כמו היתה סרט עלילתי לכל דבר. זוויות צילום מגוונות, קומפוזיציות מתוכננות, התפרצויות דרמטיות עזות, דימויים אבסורדיים המעידים על מצבה הרגשי של הגיבורה/במאית ועריכה יצירתית הופכים את היומן הפרטי של פרז גארסיה ליצירה אסתטית, אירונית ומשעשעת. לא בכדי זכה `יומן ארגנטינאי` לפרס חבר השופטים הצעיר של פסטיבל ניון האחרון.
ספרדית, כתוביות באנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|