|
|
|
 |
קולנוע תיעודי |
 |
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
הופעה ראשונה: ישראל 1994
משך הופעה: 60 דקות
|
|
|
|
כלא באר שבע מתמזג היטב בנוף המדברי המקיף אותו, עד שקל להתעלם מקיומו. למי שמכיר, זהו מתקן הכליאה הקשה במדינה - "גיהנום עלי אדמות" יאמרו האסירים. ב-1991 הנהיג מפקד הכלא רוני לבקוביץ'' מבצע לאכיפת משמעת במטרה להחזיר את השליטה במקום לידי הסוהרים. האסירים הגיבו בבצוע חתכים בגופם, והפכו את הכלא ל"בית מטבחיים".
ההנהלה מצידה השתמשה בגז מדמיע והרחיקה את המנהיגים לבתי כלא אחרים. שנתיים אח"כ, כלא באר שבע שקט לכאורה, אך מתוך האגפים עולה קולם של האסירים - "האנשים פה כמו סקאדים מהלכים, מטען של מירמור וזעם". ההמתנה לשלמה טוויזר, מחליפו של לבקוביץ'', יוצרת מתח וציפיה בקרב האסירים והסוהרים. האם יתקוממו האסירים כדי להשיב לעצמם את השליטה בכלא, או שיאפשרו למנהל החדש תקופה של חסד? טוויזר שגדל בשכונה אלימה בבאר שבע וניהל בתי כלא בעבר מכיר היטב את קהילת האסירים. עם כניסתו לתפקיד הוא מצהיר על שיטת ניהול חדשה - דיאלוג עם כל אסיר. הסרט עוקב במהלך שישה חודשים אחר סיפורו של טוויזר ואחר סיפורם של מספר אסירים השואפים לשינוי בתוך עולם סגור ונסתר, מקום שכל שעה בו היא נצח.
"פרס פיפ"א הזהב" - לסרט התיעודי הטוב ביותר בפסטיבל הבינלאומי פיפ"א לטלוויזיה, ניס 1995, פרס "זאב הכסף" לסרט התיעודי הטוב ביותר - הפסטיבל לקולנוע דוקומנטרי אמסטרדם, 1994.
עברית ללא תרגום
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|