|
|
|
תיעודי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוצרים: עמית גורן, גיא רפאל , איל אור , עמית גורן , שרית שפירא בימוי: עמית גורן מוזיקה: תומר אליאב |
הופעה ראשונה: ישראל 2007
משך הופעה: 85 דקות
|
|
|
|
הפרסונה ''''רפי'''' פנים רבות לה.
רפי לביא הפך לדמות מפתח בהתהוותה של אמנות ישראלית חדשה, חילונית, פרובוקטיבית - סתמית לקהל הרחב, אזוטרית וסודית ליודעי חן.
רפי כמורה האגדי ב"מדרשה לאמנות",שהוא אחד משני בתי האולפנא לאמנות המרכזיים והמשפיעים ביותר בארץ. רפי כמבקר אמנות שחרץ לשבט או לחסד את גורלם של אמנים רבים, ותכופות הפך לאימתם של התלמידים ב"מדרשה", וגם של אמנים רבים עליהם כתב כמבקר אמנות בטור השבועי ב"העיר".
רפי הוא גם זה המשרבט כילד, המתגרה בקהלו כדי שזה ישוב ויטען "גם הילד שלי יכול לצייר ככה"; רפי החורץ לשון, המנבל את פיו, מלעיז ומשתלח בחוצפה.
בקיץ 2005 נאלץ לעזוב את דירתו המיתולוגית, בה התגורר משך 33 שנים עם רעייתו אילנה וילדיו. הסרט מלווה את רפי במאמציו לארגן מחדש את חייו – את עבודות האמנות הרבות שלו ושל קולגות, את ספרייתו, ובעיקר את סדר יומו המובנה והמוקפד, בעת שהוא מתחיל פרק חדש נוסף בחייו.
וידיאו, עברית, אנגלית
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|