 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
דרמה |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: פורסט ויטאקר , דיאן ונורה , דיאן ונורה |
הופעה ראשונה: ארה"ב 1988
משך הופעה: 163 דקות
|
|
|
|
קלינט איסטווד אמר פעם ששתי התרומות של ארה"ב לתרבות העולמית הן המערבון ומוסיקת הג''אז. לכן מן הסתם אלו שני התחומים שבהם הוא מתמקד בסרטיו. "בירד" נחשב ע"י רבים לסרט הג''אז הטוב ביותר שנוצר אי פעם, סרט שהפך את איסטווד לבמאי "איכותי" ונחשב בעיני המבקרים שלא השכילו לגלות את כשרונו קודם. זהו סיפורו של סקסופוניסט הג''אז צ''רלי פארקר שמת מסמים ושברון לב בגיל 34. עיקר כוחו של הסרט הוא בהיצמדות לפרטים האותנטיים, בעובדה שאין כאן גלישה לפרשנות פסיכולוגיסטית רדודה או לשמאלץ הוליוודי. ובעיקר יש כאן מוסיקה - מקורותיה האפלים והתפתחותה על רקע שקיעת הבי-בופ וצמיחת הרוקנרול. פסקול הסרט כולל את יצירות הסקסופון המקוריות של פארקר, שעובדו ועורבלו מחדש באולפן דיגיטלי.
אנגלית, תרגום לעברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|