|
|
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קולנוע תיעודי |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הופעה ראשונה: 2007
משך הופעה: 54 דקות
|
|
|
|
אורלי קסטל בלום התחילה לכתוב יומיים אחרי שאביה נפטר: "למדתי קולנוע. העיפו אותי על סעיף מוזרות - כך הרסו ושינו והצילו את חיי. לקחתי קשה. בגיל 23 העיפו אותי, מהר התחתנתי, הולדתי מהר, אבא שלי מת מהר, והתחלתי לכתוב. זה היה מפלט מהמציאות". "דרך חדשה בפרוזה הצעירה; "הכול מסופר כמו באגב, במילים הקטנות המשומשות ביותר "; "בסיפוריה שוררת אינטגרליות אמנותית מושלמת, כשם ששליט בהם יושר אמנותי חסר פשרות". - הסרט מתחקה אחר תיאורים אלה בשגרת חייה ובכתיבתה. היום יש לאורלי קסטל בלום כמה מטרות: להפסיק לפחד מכסף,לגמור את הספר, ולעבור לדירה עם גינה במרכז העיר. ומה הכתיבה בשבילך? "סמים קשים, אין סמים קשים מאלה. הצלה רבתי, מזור. הבעה באמצעות כישרון שניתן לי במתנה. גם גנטי בוודאי".
עברית
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|