 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
דרמה |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
| משתתפים: גונג לי , ליי לאו שנג |
הופעה ראשונה: סין/ הונג קונג 1992
משך הופעה: 100 דקות
|
|
|
|
קיו ז''ו, צעירה יפיפייה בחודשי הריון מתקדמים, יוצאת לתבוע את עלבון בעלה אחרי שזה הוכה ע"י ראש הכפר. היא שוטחת את העניין בפני השוטר המקומי וכאשר הוא לא יכול לעזור, היא מגיעה עם תביעתה אל העיר הסמוכה, ואח"כ גם לבירת המחוז המרוחקת... סרטו החמישי של ז''אנג יימו מגיש תמונה צבעונית, אותנטית ועשירה, מאזוריה הכפריים הנידחים של סין. בדומה לקודמיו,גם "סיפורה של קיו ז''ו" הוא יצירה הומניסטית טהורה. אלא שכאן בוחר יימו לנטוש את סיפורי העבר ואת האווירה הקשה והמדכדכת, ולעסוק בנימה מחויכת סלחנית ופייסנית בחיי היומיום של סין בת ימינו - הכל באמצעות התנופה הויזואלית המדהימה שלו, כישורי המשחק המופלאים של גונג לי, והאמינות שמשרים שאר המשתתפים (מרביתם איכרים מהמחוז וחלק מהם אפילו לא היה מודע לנוכחות המצלמה). פרס "אריה הזהב" בפסטיבל ונציה 1992.
מנדרינית, תרגום לעברית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|