 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
קולנוע תיעודי |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
בימוי הפקה צילום ועריכה: קים דונג וון
עריכה: ריו מי ריה
מוזיקה: לי ג`י איון
ציורים ועיצוב: ז`ונג צ`אנג יאנג , צ`אנג יאנג קיל , או ז`ונג הון , מון ז`ונג היון |
הופעה ראשונה: 2003
משך הופעה: 149 דקות
|
|
|
|
הבמאי הדרום קוריאני מצא בכפרו, בוקר אחד בשנת 92`, כמה מרגלים צפון קוריאניים ששוחררו מבתי הסוהר אחרי שלושים שנה, אך לא הורשו לחזור לארצם. הם אולצו לחיות בתוך קהילות קטנות בתנאים דלים ולהתפרנס מעבודת כפיים, על אף גילם המתקדם. בהדרגה נוצרו קשרי ידידות ענפים ביניהם לבין בני הכפר, שכינו אותם "סבאים", וקים דונג וון הבמאי, שהסתקרן בתחילה מהזרות שבהם ומהפרובלמטיקה שבמצבם, מצא עצמו מתעד את התהפוכות שעברו במשך יותר מעשור, תוך שהוא יוצר קשרי חברות אישיים ונלחם פוליטית על זכותם לחזור הביתה.
חלק מהמרגלים לשעבר אולצו בעינויים להצהיר על נטישת הקומוניזם, חלקם עמדו בלחץ. אנשים שעשרות שנים חיו בגעגועים למשפחה ולמולדת שלמענה פעלו, כשאין להם מושג מה קורה בארצם. מדי פעם עולה בממשל עניין שחרורם, מדי פעם מתברר שאחדים מהם לא החזיקו מעמד, ונקברו באדמת הדרום.זהו מסע איטי, מרגש ועצוב חזרה למולדת אותה עזבו צעירים ואידיאליסטים.
קוריאנית, תרגום לעברית ולאנגלית
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|