 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
תיעודי |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
יוצרים: אווה מאטס , ריינהרד פירשו
בימוי: קארין ג'ורשיק |
הופעה ראשונה: גרמניה 2000
משך הופעה: 73 דקות
|
|
|
|
במאה ה19 באנגליה עדיין היו מקרים בהם קברו אנשים שהתאבדו מחוץ לעיר בצומת תנועה הומה. הרעיון היה שהתנועה הסואנת מעל לראשיהם כה תבלבל את המתים, עד שלא יוכלו למצוא דרכם חזרה הביתה, וכך לא ירדפו את החיים. ב1974-, כאשר קארין ג''ורשיק היתה בת 15, אמא שלה נסעה לברמן, שכרה חדר בבית מלון והתאבדה. היא היתה בת 42 במותה. השוטר שחקר את המקרה כתב בדו"ח "נמצא מכתב על השולחן ובו היה כתוב: "נא לקחת את הכסף מהארנק שמונח על יד מכתב זה ולהשתמש בו לכיסוי כל ההוצאות. השוטר הוסיף: "יש להתייחס למכתב זה כאל מכתב התאבדות." בבית לא דברו על מה שקרה.
על רקע ההסטוריה של גרמניה במאה ה20-, קארין ג''ורשיק מתחקה אחר הסיפור של משפחתה. אחרי שנים ארוכות בהן לא היה לה כל קשר עם אביה, אותו האשימה תמיד בהתאבדות של אמה, ג''ורשיק מבקרת אותו עם מצלמה. האב כבר בן 91. במשך שנתיים וחצי היא מצלמת באובססיביות כל פינה בבית, שלא השתנה כלל, והוא מדבר. מבעד המצלמה הם סוף סוף מסוגלים לדבר. מתוך השילוב של השיחות, קטעי סרטים שמצאה, תמונות חדשות שצלמה, וסיפורים קטנים שספרו לה סבתה, אמה, דודתה ושכנה, היא מצליחה לפרש את הביוגרפיה הפרטית שלה כחלק מהביוגרפיה הלאומית. קארין ג''ורשיק נולדה ב1959-. היא למדה תיאטרון, קולנוע וטלוויזיה באוניברסיטה של קולון, והיתה אחת המקימות של פסטיבל קולנוע בינלאומי לסרטי נשים, פמינאלה, בקולון. הסרט "חשבנו שיהיה קל יותר" זיכה אותה בפרס פורום הקולנוע החדש לשנת 2000 עבור "הגישה הדיסקרטית, הנוגעת-ללב והקולנועית לדיוקנה של הסטוריה משפחתית כחלק מההסטוריה הגרמנית."
גרמנית, תרגום לאנגלית.
סרט ביכורים.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|