 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
א |
ב |
ג |
ד |
ה |
ו |
ש |
|
| | |
| | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | | | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | | | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | | | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | | | 28 | 29 | 30 | | | | | | | | | | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
דרמה |
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
|
| |
בימוי: קן לואץ'
מוזיקה: ג'ורג' פנטון |
| משתתפים: פילאר פאדילה , אדריאן ברודי , אלפידיה קארילו , ג'ק מקגי |
הופעה ראשונה: אנגליה 2000
משך הופעה: 110 דקות
|
|
|
|
סיפורה של קהילה שולית בלוס אנג''לס שמתעמתת עם התאגידים הגדולים כנגד כל הסיכויים. מאיה היא מהגרת לא חוקית, שהגיעה לא מכבר ממכסיקו. היא מגייסת את עזרתה של אחותה קשת היום רוזה כדי להשיג עבודה בסוכנות נקיון לא מאוגדת בבניין משרדים גדול במרכז העיר. כמו רבים אחרים בקהילת המהגרים הלטינית, מאיה מוצאת עצמה עם משכורת מגוחכת וללא כל זכויות. יום אחד היא פוגשת את סאם, שעובד עבור ארגון עובדי הנקיון, ומנסה להחתים את העובדים בבנין של מאיה.
הפגישה מביאה למהלך מיליטנטי כנגד המעבידים, בנסיון להשיג זכויות עובדים מינימליות. המאבק טומן בחובו סיכון רב, מאיה יכולה לאבד את מקום עבודתה ואפילו להיות מגורשת מאמריקה.
הסרט הראשון שקן לואץ'' עושה באמריקה נשאר מוצר אופייני לו: מחוייב, מגוייס, בעל מודעות חברתית ופוליטית, ורגישות לכבוד אנושי בסיסי אל מול הכוח והאדישות של התאגידים הגדולים. את ההשארה לסיפור שאב פול לאברטי מהמערכה של "צדק לעובדי נקיון", שפעלה ועדיין פעילה ברחבי אמריקה להשיג זכויות עובד ושכר הוגן לעובדי נקיון ושרתים. לאברטי, שכתב את התסריט גם לסרטים קודמים של לואץ'', "שירה של קרלה" ו"קוראים לי ג''ו", היה פעם עורך דין שהתמחה בזכויות אדם. הוא זכה במלגת כתיבה בלוס אנג''לס, שם פגש כמה מעובדי הנקיון שהיו מעורבים במערכה, והרגיש מיד שזה בדיוק סיפור מהסוג שמעניין את לואץ''. "לחם ושושנים" היא סיסמא ותיקה של תנועת העובדים האמריקאית, ומקורה בעובדי טקסטיל שב1912- עמדו על זכותם לא רק למזון אלא גם ליופי.
פילמוגרפיה נבחרת:
"ליידיבירד ליידיבירד" (94), "שירה של קרלה" (96), "קוראים לי ג''ו" (98).
אנגלית וספרדית, תרגום לאנגלית.
|
|
|
| מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|