|
|
|
דרמה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
משתתפים: ז'ו ג'י , ליו טיאנהו , סון גוילין, |
הופעה ראשונה: סין 2001
משך הופעה: 84 דקות
|
|
|
|
בעיר העתיקה אניאנג בחבל הנאן, יו דאגאנג מפוטר מעבודתו והוא מיואש. יום אחד הוא סועד בדוכן האטריות הקבוע שלו ובעל הדוכן מבקש ממנו להחזיק לרגע בתינוק. את התינוק השאירה שם פנג יאנלי, זונה צעירה שלא מסוגלת לגדל בעצמה את הילד. פנג הצמידה פתק לחיתול ובו היא מציעה 200 יואן (25 דולר) לחודש למי שיטפל בילד. יו דאגאנג קופץ על ההזדמנות להרוויח קצת כסף. הוא נפגש עם פנג, מסכם תנאים, ולוקח את התינוק הביתה. לשכנים הוא מספר שזה הבן של גיסתו. בינתיים שומע על התינוק גנגסטר מקומי, שחולה במחלה סופנית ומחפש יורש לעסקיו, ורוצה את התינוק לעצמו. שלושה אנשים, שלושה גורלות, וכולם מנסים לשרוד בתנאים הקשים שהם מנת חלקם של העניים והמקופחים בסין. הבמאי הטרי וונג צ''או, יליד 1964 החל את דרכו כפועל בבית חרושת, לפני שהחל לכתוב. הוא פרסם שלושה סיפורים קצרים ורומן, ואחד מהם הוא "היתום של אניאנג". צ''או למד באקדמיה לקולנוע בבייגי''ין, ועבד כעוזר במאי של הבמאי הסיני הנודע צ''ן קאייג''ה בשניים מסרטיו, "ירח מפתה" ו"הקיסר והרוצח". "היתום של אניאנג" הוא סרט ניאו-ריאליסטי מודרני, שממלא בקפדנות אחר הכללים של הז''אנר: שחקנים לא מקצועיים, צילומים ארוכים של מעשים יומיומיים, ואמירה חברתית חזקה. הסרט העדין מצליח לא ליפול למלכודת של יומרנות יתר ומבשר על וונג צ''או ככשרון חדש שראוי לעקוב אחריו. אומר דרק אילי, מבקר ה''וראייטי'' היתום של אניאנג הוא סיפור ערמומי, בנוי בחוכמה, על טיפוסים שונים שמתקבצים סביב תינוק נטוש. הסרט מצולם כסרט אמנותי יבש ומודע-לעצמו מסין, אבל חוש ההומור שלו יבש לא פחות." הוקרן בהצלחה בפסטיבל קאן 2001
סרט ביכורים
מנדרינית, תרגום לאנגלית.
|
|
|
מחיר |
|
עיר |
|
שם
האולם |
|
שעה |
|
יום |
|
תאריך |
|
|
|
|
|